טורקיה הכריזה על שנת 2026 כ"שנת הרפורמות", כך הצהיר שר האוצר והכלכלה של טורקיה, מהמט סימסק, אשר הציג תוכנית רפורמות מבניות מקיפה המתמקדת בשינוי תעשייתי, התקדמות בשרשרת הערך, מעבר לירוק ולדיגיטלי, השקעות בפריון ושיפור התשתיות כגון מסילות הברזל.

בנאום שנשא באנקרה ביום שני, פירט סימסק את חבילת הרפורמות שהוכרזה בשבוע שעבר על ידי הנשיא רג'פ טאיפ ארדואן.

סימסק הסביר כי מסגרת ההשקעות החדשה נועדה להגביר את היצוא של סחורות ושירותים, לעודד החזרת נכסים, לתמרץ משקיעים מקומיים לבסס את פעילותם בטורקיה, ולמצב את מרכז הפיננסים של איסטנבול כמרכז אזורי מרכזי.

הוא ציין כי היוזמה הראשונה מציגה פטור מלא ממס הכנסה על סחר מעבר עבור חברות הממוקמות במרכז הפיננסי של איסטנבול, והוסיף כי חברות הפועלות מחוץ למגזרי הפיננסים המיועדים יקבלו פטור ממס בשיעור של 95% על סחר מעבר.

סימסק הדגיש כי הממשלה שואפת להקים מסחר תחרותי בדומה לזה הקיים באסיה, תוך ציון סינגפור, הונג קונג והאיים המלדיביים, ובמקביל לנצל את מיקומה הגיאוגרפי האסטרטגי של טורקיה לאורך המסדרון המרכזי כדי לתפוס נתיבי סחר מרכזיים.

הוא ציין כי הפטור ממס בשיעור 50% שהעניקה הממשלה בעבר, כאשר התקנה של מרכז הפיננסים באיסטנבול עברה בשנת 2009, הורחב כעת ל-100%.

השר הוסיף כי טורקיה משמשת כבר כיום כמרכז אנרגיה מרכזי ומארחת חברת סחר בסחורות מובילה בעולם, דבר המניע מאמצים להקמת חברות דומות ברמה המקומית.

צעדים קיצוניים

סימסק הכריז על יוזמה שנייה שמטרתה להגביר את ייצוא הסחורות באמצעות הפחתה משמעותית בשיעור מס החברות הסטנדרטי, העומד על 25%, עבור יצואנים, במטרה לשפר את התחרותיות.

יצואנים-יצרנים ייהנו מעתה משיעור מס חברות חד-ספרתי של 9%, הוא ציין, והוסיף כי צעד קיצוני זה מכוון להשקעות זרות ישירות בתעשייה, במיוחד לאור העובדה שמגמות מיקור החוץ של שנות ה-90 כבר אינן רלוונטיות.

השר ציין כי שיעור הערך המוסף של התעשייה בטורקיה ביחס לתוצר המקומי הגולמי עומד בשורה אחת עם זה של "הנמרים האסייתיים".

סימסק אמר כי המהפך התעשייתי נועד לקדם את התעשייה במדינה במעלה שרשרת הערך, מייצור בטכנולוגיה בינונית-נמוכה לייצור בטכנולוגיה בינונית וגבוהה.

הממשלה הרחיבה גם את הפטור ממס על יצוא שירותים ל-100%, במטרה לכבוש נתח שוק גדול יותר.

סימסק הסביר כי צעד זה מכוון לשירותים בעלי ערך גבוה כגון תוכנה, משחקי וידאו, תיירות רפואית, חינוך, הנדסה, עיצוב ואדריכלות.

השר הדגיש כי מגזר השירותים נותר עמיד בפני פרוטקציוניזם ופיצול בסחר העולמי, וציין כי טורקיה כבר מתגאה במעמד עולמי חזק עם עודף בייצוא שירותים העולה על 60 מיליארד דולר.

סימסק הדגיש כי טורקיה מציעה שוק מקומי גדול עם תוצר של 1.6 טריליון דולר בשנה שעברה, העולה על הכלכלה המשותפת של שמונה מדינות שכנותיה, המסתכמת ב-1.3 טריליון דולר.

השר ציין כי התוצר המקומי הגולמי של טורקיה זינק ממדד של 100 בשנת 2002 ל-328, והציג ביצועים טובים יותר מהממוצע בשווקים המתעוררים, שעמד על 314.

יסודות איתנים לצמיחה בת-קיימא

סימסק הודה בהאטה כלכלית זמנית הנובעת מתוכנית הדיסאינפלציה הנוכחית, אך ציין כי הממשלה הניחה יסודות איתנים לצמיחה בת-קיימא.

בנוסף לחבילה החדשה המעניקה פטור ממס חברות ל-20 שנה לחברות שיעבירו את המטה האזורי שלהן למרכז הפיננסי באיסטנבול, בעוד שחברות שיעבירו את המטה שלהן למקומות אחרים בטורקיה יקבלו פטור ממס חברות בשיעור של 95%, סימסק ציין כי עובדים זכאים ייהנו גם מפטור ממס הכנסה של עד כ-3,000 דולר, המהווה פי ארבעה משכר המינימום.

השר הסביר כי שירותים זכאים, כולל ניהול, ייעוץ ומשאבי אנוש, חייבים לייצר 80% מהכנסותיהם מחוץ לטורקיה.

סימסק ציין כי המפלגה השלטת משכה השקעות זרות ישירות בהיקף של כמעט 300 מיליארד דולר במהלך 20 השנים האחרונות, והביאה 87,000 חברות בינלאומיות למדינה.

לדבריו, תהליך מזורז זה מכסה הקמת חברות, היתרי עבודה ומגורים, מס וביטוח לאומי, הקצאת קרקעות ואישורים סביבתיים.

השר הציג מסגרת של 20 שנים ללא תושבות, המציעה פטור ממס על הכנסות ממקורות זרים לאזרחי טורקיה ולגולים ברחבי העולם.

אנשים זכאים אינם רשאים להתגורר בטורקיה כתושבי מס במשך יותר משישה חודשים בשלוש השנים האחרונות.

סימסק הוסיף כי המסגרת מפחיתה את מס הירושה הסטנדרטי, העומד על 10 אחוזים, ל-1 אחוז בלבד עבור אנשים אלה, ובכך עולה בביצועיה על תוכניות דומות ל-15 שנים באיטליה וביוון.

טרמינל איסטנבול

חברות שירותים יכולות גם הן לעמוד בתנאי תוכנית האזרחות על ידי יצירת הזדמנויות תעסוקה ל-50 אנשים.

הוא הוסיף כי ניתן לבצע את רישום החברה וניהולה באופן מקוון לחלוטין, ללא צורך בנוכחות פיזית.

הממשלה מתכננת גם להרחיב את תוכניות אופציות המניות לעובדים, הנהנות מהטבות מס, ואת כלי המימון של הון סיכון, תוך שימוש בטרמינל הישן של שדה התעופה אטאטורק כמרכז טכנולוגי חדש בשם "טרמינל איסטנבול".

סימסק אמר כי מסגרת חדשה להחזרת נכסים תעודד את חזרתם של נכסים מחו"ל, ותסייע להעמקת שוקי ההון המקומיים.

הוא הדגיש כי אסטרטגיית מרכז הפיננסים של איסטנבול משלבת ממשל וכשרון עם תמריצים לטווח ארוך, המרחיבים את ההטבות עד לשנת 2047.

סימסק סיכם כי אסטרטגיית המיצוב הכלכלי המקיפה מציעה נראות ל-20 שנה, אטרקטיביות עולמית מהשורה הראשונה וכניסה ללא חיכוכים עבור משקיעים.