עשרות ארגוני זכויות האזרח וארגונים פעילים פנו לקונגרס בבקשה להסיר סעיף בחוק ההגנה שיכריח העמקה בקשרי הטכנולוגיה הצבאית בין ארצות הברית לישראל, לפי מכתב שראתה סוכנות הידיעות רויטרס, בתקופה שבה יש גוברת סקפטיות אמריקאית כלפי בעלת הברית הוותיקה.
במכתב שנשלח ביום חמישי ומופנה למנהיגי ועדות הכוחות המזוינים בבית הנבחרים ובסנאט, כתבו 56 קבוצות כי העמקה בשילוב עם המגזר הביטחוני הישראלי תהיה "מסוכנת באופן יוצא דופן" וקראו לחקקנים להסיר את הסעיף.
בין הקבוצות נמנות אמנסטי אינטרנשיונל ארה"ב והרשת לזכויות האזרח גילדת עורכי הדין הלאומית, כמו גם קבוצות סנגור ערביות ויהודיות.
"בזמן שבו האינטרסים האמריקאים מתרחקים יותר ויותר מאלו של ישראל, ודעת הקהל האמריקאית פונה יותר ויותר נגד תמיכה ללא תנאי בישראל, יצירת נקודות השפעה חדשות לישראל במערכת הטכנולוגיה הביטחונית של ארצות הברית היא מסוכנת באופן יוצא דופן," נכתב במכתב, שלא דווח עליו קודם לכן.
הסעיף בחוק ההגנה יחזק את שיתוף הפעולה בין מגזרי הביטחון של ארה"ב וישראל על ידי האצת פיתוח טכנולוגיות צבאיות משותפות ושיתופי פעולה נוספים.
החוק עבר את בית הנבחרים ביולי וכעת ממתין לפעולה בסנאט.
הסעיף בחוק סמכות ההגנה הלאומית לשנת 2027, הידוע כסעיף 219, מבקש לקבוע מסגרות למיזמי שותפות משותפים, הסכמי רישוי ושיתופי ייצור בארה"ב עם התעשייה הישראלית.
"ממקבל סיוע לשותף"
נתניהו, נגדו הוצא צו מעצר על ידי בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC), אמר בראיון ל-CBS בחודש מאי כי הוא מקווה להפחית את התלות של ישראל בסיוע הצבאי האמריקאי בתוך עשור.
במכתב מיוני לשליח קונגרס אמר כי הגיע הזמן שישראל "תעבור ממצב של מקבלת סיוע לשותפות."
הסנאטור הדמוקרטי כריס ואן הולן אמר לרויטרס כי העמקת שיתוף הפעולה עם ממשלת נתניהו אינה עומדת באינטרסים הלאומיים של ארה"ב.
"סעיף זה ... עלול לסכן טכנולוגיות רגישות ועל פי ניסיוננו הקודם, עלול להעניק לממשלת ישראל היכולת להתערב בהחלטות ההגנה של ארה"ב," אמר ואן הולן.
מאוקטובר 2023, ישראל הרגה יותר מ-73,000 פלסטינים, ברובן נשים וילדים, ופצעה יותר מ-174,000 אחרים במהלך הזוועה ברצועה המצורית. היא הפכה את רוב הרצועה להריסות ועקרה את כל תושביה.
המכתב מותח ביקורת על ישראל בגין הפרות דיני המלחמה הבינלאומיים במסגרת מה שהוא מכנה רצח עם בעזה ועל העלייה באלימות המתנחלים נגד פלסטינים בגדה המערבית הנתונה בשליטה ישראלית. הוא טוען כי התפתחויות אלה צריכות למנוע כל דיון על העמקת הקשרים הצבאיים.
ירידה בתמיכה הציבורית בישראל
התמיכה הציבורית בארה"ב בישראל ירדה מאז שהחלה המלחמה בעזה ב-2023, במיוחד בקרב הדמוקרטים.
סקר של אוניברסיטת קוויניפיאק בחודש יוני מצא כי 48 אחוזים מהבוחרים ו-66 אחוזים מהדמוקרטים סבורים שארצות הברית תומכת יותר מדי בישראל, עלייה מ-16 אחוזים ו-20 אחוזים בהתאמה כאשר השאלה נשאלה לראשונה ב-2017.
התמיכה בישראל בקרב הבוחרים הדמוקרטים צנחה, מועמדים המבקרים את ישראל מנצחים בפריימריז הדמוקרטיים, ואפילו חברי קונגרס מתונים הופכים לנוטים יותר לאתגר את שנות התמיכה של ארה"ב בישראל.
מזכר הבנות שמספק סיוע צבאי שנתי של 3.8 מיליארד דולר לישראל מתקרב לפקיעתו ב-2028, ויש שיחות על אופן ההתפתחות של עזרתה של וושינגטון לישראל מעבר למועד זה.
חלק מחברי הקונגרס כבר ניסו להסיר את הסעיף מגרסת ה-NDAA לשנת הכספים 2027.
נציג הרפובליקנים תומאס מאסי מקנטקי ונציג הדמוקרטים רו חאנה מקליפורניה הציגו תיקון לחסום את הסעיף, אך הוא לא נכנס לגרסת הבית של החוק.
לאחר שבית הנבחרים והסנאט ינסחו כל אחד את גרסתו ל-NDAA, חברי שני בתי הקונגרס עובדים כדי לגבש גרסת פשרה של החוק, שעליה יש להעביר החלטה בשני הבתים — בדרך כלל לקראת סוף שנת הלוח — לפני שניתן לשלוח את החוק לבית הלבן כדי שהנשיא דונלד טראמפ יחתום עליו או יטיל וטו.
