חברי הכנסת הצביעו ביום רביעי ברוב של 10-0 בעד הקריאה הסופית של הצעת חוק ממשלתית המאשרת לצבא הישראלי ולשב"כ לפרוץ בחשאי למערכות מצלמות אבטחה אזרחיות, ומאריכה בשנה את תוקפה של הצעת חוק זמנית שאושרה בעקבו מתקפת ב-7 באוקטובר.
אישור החוק עורר ביקורת נרחבת מצד ארגוני זכויות אדם, הטוענים כי הוא פוגע בהגנות המשפטיות ומפר את זכות הפרטיות.
החוק התיר בתחילה פריצה לטכנולוגיית התמיכה של מצלמות האבטחה כדי למנוע או לסכל גישה של גורמים עוינים רק אם החומר הוויזואלי סיכן את הביטחון הלאומי או היה קשור למלחמה בעזה. עם זאת, ההארכה האחרונה מפרידה סמכות זו ממצב מתמשך של "פעולות צבאיות משמעותיות".
הארכה זו, במיוחד לאור הפסקת האש האחרונה בעזה, עוררה ביקורת חריפה מצד מומחים משפטיים ופעילים למען זכויות האדם, הטוענים כי החוק, כפי שהוא מנוסח, פוגע הן בהליך הוגן והן בזכותם של האזרחים לפרטיות.
האגודה לזכויות האזרח בישראל מתחה ביקורת על החוק וטענה כי גם אם בתחילת המלחמה היה מטרה ראויה או הצדקה ביטחונית שהובילה לאישור הצבא והשב"כ "לחדור לחומר מחשב ללא צורך בצו שיפוטי", לאחר המלחמה "כבר לא ניתן להצדיק את הארכת ההוראה הזמנית".
"ההוראה מאפשרת חדירה למצלמות פרטיות המתעדות מצבים אינטימיים ורגישים ולמידע אישי המאוחסן במחשבים של אזרחים ותושבים, על בסיס נימוקים רחבים ומעורפלים, ומעוררת חשש כבד מפני שימוש לרעה במידע", אמר דובר הארגון.
"הארכת ההוראה, תוך ניתוק הקשר בין סמכויות הפלישה הללו לבין מצב הלחימה, פוגעת באופן בלתי מידתי בזכויות האדם, ובראש ובראשונה בזכות לפרטיות", הוסיף הארגון.
החוק המוארך, המאפשר לקציני השב"כ או למנהל השב"כ לאשר לכפופים להם לחדור למצלמה, אינו רואה בפעולות אלה ציתות. על פי החוק, הקצין או המנהל חייבים לרשום את שמות החיילים והעובדים שהוסמכו, וכן את רשימת המצלמות אליהן הותר להם לגשת.
אחת לחודש, הרמטכ"ל וראש השב"כ או נציגיהם ידווחו על מידע זה לוועדת המשנה של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת לענייני מודיעין ושירותים חשאיים.
