לפי דיווח בעיתון הבריטי גרדיאן, המתבסס על מקור המעורה בפרטי הפרויקט, ישראל מונעת את הקמתו של מוצב צבאי המיועד לכוח הייצוב הבינלאומי (ISF), שאמור להיפרס ברצועת עזה.

בתחילת אוגוסט העניקה מועצת השלום, בראשות טראמפ, את חוזה הבנייה הראשון שלה ברצועת עזה לחברה האמריקנית ארקל אינטרנשיונל (Arkel International).

במסגרת החוזה תוכננה הקמת מוצב צבאי זמני שיוכל לאכלס 150 חיילים, אשר ישמשו ככוח החלוץ של כוח הייצוב הבינלאומי.

אולם, יותר מחודשיים לאחר מכן, ישראל עדיין לא אישרה את כניסתם של עובדי החברה ושל כלי הרכב הנושאים ציוד בנייה לרצועת עזה, ולכן העבודות טרם החלו.

על פי הדיווח, המוצב, ששטחו המתוכנן הוא כ-100 על 100 מטרים, אמור לקום באתר ששימש בעבר את קרן הסיוע ההומניטרי לעזה (GHF), שפעילותה עוררה מחלוקת נרחבת.

במוצב אמורים לשהות כ-150 חיילים בכל פעם, במסגרת סבבי הצבה קצרים, מתוך כוח רחב יותר של 500 חיילים ממרוקו ומקוסובו.

המקור שצוטט בדיווח טען כי העיכוב בהצבת כוח הייצוב הבינלאומי מונע גם את תחילת עבודות השיקום המתוכננות במסגרת מועצת השלום.

לדבריו, ללא נוכחות של כוח ביטחוני בינלאומי לא ניתן להכניס לרצועה ציוד בנייה ולהתחיל בעבודות לשיקום תשתיות בסיסיות, ובהן מערכות החשמל והמים.

עוד נמסר כי במועצת השלום מעריכים שממשלת ישראל עשויה לאפשר את קידום הפרויקט לאחר הבחירות לכנסת, שיתקיימו ב-27 באוקטובר.

ממשלת ישראל, הצבא הישראלי ונציגי מועצת השלום סירבו להגיב לדיווח.

ישראל אישרה כניסת חברה אמריקנית לצורך קידום פירוק חמאס מנשקו

בתוך כך, תאגיד השידור הציבורי כאן דיווח ב-12 באוקטובר כי ישראל אישרה לחברה אמריקנית להיכנס לרצועת עזה כדי לאתר נקודות שבהן יוכלו אנשי חמאס למסור את נשקם.

על פי הדיווח, החברה, שתפעל מטעם מועצת השלום, אמורה לבצע את עבודתה באזורים שבשליטת הצבא הישראלי בדרום רצועת עזה.

ההחלטה לאפשר את כניסת החברה האמריקנית לצורך קידום תהליך פירוק חמאס מנשקו, לצד המשך מניעת הקמת המוצב שנועד לקלוט כוחות בינלאומיים, מדגישה את ההבדלים בגישתה של ישראל לשני מרכיבי התוכנית.

על פי תוכנית טראמפ לרצועת עזה, כוח הייצוב הבינלאומי אמור לסייע בהסדרי הביטחון ברצועה וללוות את הנסיגה ההדרגתית של הצבא הישראלי.

ב-23 בספטמבר הציגה מועצת השלום תוכנית בהיקף של 2.45 מיליארד דולר לששת החודשים הראשונים של שיקום הרצועה. עלות השיקום הכוללת של עזה בעשר השנים הקרובות מוערכת בכ-71 מיליארד דולר.