האיגוד הרפואי הישראלי (ההסתדרות הרפואית) הודיע כי יתנגד נחרצות לכל מעורבות של רופאים בהוצאות להורג המתוכננות במסגרת תיקון לחוק עונש מוות לאסירים פלסטינים, אשר קובע כי ביצוע הגזרות ייעשה באמצעות זריקה קטלנית.

ההצהרה באה לאחר דיון בוועדת הביטחון הלאומי של הכנסת, שבו נודע כי ההליך יחייב מומחיות רפואית לבחירת חומרי ההרעלה, חישוב מינונים ומעקב רפואי – תפקידים ההופכים אנשי רפואה לחלק מהמערך הענישתי של המדינה במקום מטפלים בחיי אדם.

לדברי ד"ר אלברטו אולכובסקי, נציג ההסתדרות הרפואית בדיון, קיים איסור אתי ברור ומחייב מצד ארגונים רפואיים בינלאומיים על כל מעורבות רופאים בהוצאות להורג – כולל התייעצות, הכנה ונוכחות. הוא הדגיש כי הידע הרפואי נועד לקדם בריאות ורווחה, לא לשמש כלי לקיפוח חיים.

יו"ר ועדת האתיקה של ההסתדרות הרפואית, ד"ר יוסף ואלפיש, חיזק את העמדה במכתב ליו"ר הוועדה, ח"כ צביקה פוגל, שבו קבע כי רופאים בישראל מנועים באופן מוחלט מהשתתפות פעילה או פסיבית – לרבות בדיקות כשירות, מעקב אחרי סימנים חיוניים, הזרקה או סיוע טכני – וכי "רופאים הם מרפאים, לא מבצעים."

התיקון לחוק משנה באופן דרמטי את מנגנון הטלת העונש: לפי ההצעה, גזר דין מוות יינתן על ידי שופט יחיד ללא זכות ערעור, וההוצאה לפועל תתרחש בתוך 90 ימים. ההצעה מחליפה הוראות ישנות מתקופת המנדט הבריטי (ירי או תלייה) בזריקה קטלנית – מודל שמקבע תלות במומחיות רפואית. בניגוד לפרקטיקות שנויות במחלוקת במדינות אחרות, ההצעה הישראלית אינה מאפשרת ביצוע ההליך על ידי צוותים שאינם רופאים, ומעמיסה על מערכת הבריאות תפקיד בעל מטען פוליטי ומוסרי כבד.

הדיון האתי סביב מעורבות רופאים אינו טכני בלבד. פרופ’ גיל סיגל, מומחה לאתיקה רפואית, טוען כי אימות מוות לאחר ההוצאה להורג אינו שיתוף פעולה ענישתי אלא פעולה שנועדה למנוע קבורה בחיים – הבחנה בין השתתפות בענישה לבין מניעת פגיעה נוספת באדם, גם אם נגזר עליו דין.

מנגד, עמדות בינלאומיות רחבות, ובראשן ארגונים כמו ההסתדרות הרפואית העולמית, רואות בנוכחות רפואית בזירה עונשית כתם מוסרי ופגיעה בתכלית המקצוע.

לצד המחלוקת הרפואית, ישנה תמונת רקע משפטית וזכויותית רחבה: רוב מדינות העולם ביטלו את עונש המוות, והאו"ם מתייחס אליו כהפרה של זכויות האדם.

גם בישראל, ניסיונות חקיקה קודמים להחיל עונש מוות לאסירים פלסטינים נגנזו לאורך השנים. גורמי ביטחון ומשפט מרכזיים התריעו כי צעד כזה לא ירתיע מפגעים המתכוונים למות, ואף עלול להחריף סחר בגופות ולהקשות על שיתופי פעולה ביטחוניים.

חרף זאת, שרי ממשלה ודמויות פוליטיות דוחפים קדימה נרטיב ענישתי שמבקש לעקוף הליכי ביקורת וערעור, ומעביר את מרכז הכובד מהגנה על זכויות אדם להחמרה עונשית.

מקור: TRT World and agencies