ראש השב"כ לשעבר עמי איילון הזהיר כי אופן ניהול החקירה סביב החשדות להתערבות זרה בבחירות לכנסת עלול לערער את אמון הציבור במוסדות המדינה ובמערכת הדמוקרטית.
במהלך נאומו בהפגנה שנערכה בכיכר הבימה בתל אביב במוצאי שבת, אמר איילון כי גוף ביטחוני שאמור להגן על המערכת הדמוקרטית אינו יכול לפעול בדרך שמחלישה את אמון האזרחים בתהליך הבחירות עצמו.
לדבריו, אם שירות ביטחון המנסה לבדוק האם נכשל בזיהוי התערבות חיצונית פועל באופן שמערער את אמון הציבור, הוא מחמיץ את משימתו המרכזית, שהיא שמירה על הדמוקרטיה ומוסדותיה.
איילון אישר כי נפגש לאחרונה עם ראש השב"כ הנוכחי דוד זיני, בעקבות הזמנתו, ושוחח עמו על החקירה המתנהלת.
ההתבטאות מגיעה על רקע מחלוקת ציבורית ופוליטית סביב בדיקת השב"כ בנוגע לחשדות להשפעה זרה על מערכת הבחירות. לפי דיווחים בתקשורת הישראלית, זיני הציג לבכירים לשעבר במערכת הביטחון מידע מודיעיני שלדבריו מחזק את החשד כי כספים הועברו לראשי מפלגות ערביות.
במקביל, דווח כי ראש השב"כ מבקש לקדם חקירה נגד מנהיגי המפלגות הערביות, בהם יו"ר רע"ם מנסור עבאס, יו"ר תע"ל אחמד טיבי ויו"ר בל"ד סאמי אבו שחאדה. עם זאת, לפי אותם דיווחים, המשטרה וגורמי התביעה טרם קיבלו לידיהם ראיות התומכות בטענות באופן שיצדיק צעדים פליליים נגד אותם פוליטיקאים.
דמוקרטיה ואמון
בנאומו הדגיש איילון את עקרונות היסוד שלפיהם, לדבריו, אמור השב"כ לפעול. הוא ציין כי שירות ביטחון במדינה דמוקרטית מחויב לשרת את הציבור ולהגן על המערכת הדמוקרטית, ולא לפעול ככלי בידי הממשלה או בעלי הכוח הפוליטי.
לדבריו, אמון הציבור הוא הנכס החשוב ביותר של כל שירות ביטחון הפועל במסגרת דמוקרטית. הוא הוסיף כי על האזרחים להרגיש שהמערכת פועלת למענם ולא נגדם, וכי תחושת אמון זו חיונית לשמירה על הלגיטימיות של מוסדות המדינה.
איילון גם הדגיש את חשיבות הספקנות בעבודת המודיעין, ואמר כי אין אדם, ארגון או אידיאולוגיה המחזיקים באמת מוחלטת. לדבריו, מידע מודיעיני חייב להיבדק מול מקורות שונים ולעבור בחינה ביקורתית מתמדת לפני קבלת החלטות בעלות השלכות ציבוריות.
מקור: TRT World and agencies
