התוקפנות הישראלית הממושכת בעזה והתרחבות מעגל הלחימה במזרח התיכון אינן משפיעות רק על שדה הקרב, אלא מחלחלות לעומק המבנה החברתי בישראל.
דיווחים ומחקרים אחרונים מצביעים על זינוק חסר תקדים בצריכת סמים קשים ותרופות הרגעה, כאשר אחד מכל ארבעה ישראלים עושה כעת שימוש מזיק בחומרים ממכרים.
התופעה המתרחבת משקפת את המחיר הנפשי הכבד של השלכות מעשי רצח העם בעזה והחרדה הקיומית המלווה את החיים תחת אזעקות ומתיחות ביטחונית מתמדת.
זינוק בצריכת סמים
לפי נתונים של המרכז הישראלי להתמכרויות ולבריאות הנפש, אשר פורסמו בעיתון "הארץ", היקף השימוש המזיק בחומרים פסיכואקטיביים נסק באופן דרמטי מאז אוקטובר 2023.
בעוד שלפני מגפת הקורונה עמד השיעור על אחד מכל עשרה בני אדם, ובתקופת המגפה עלה לאחד מכל שבעה, כיום מדובר כמעט ב-25 אחוזים מהאוכלוסייה.
המחקר מעלה כי צריכת תרופות ההרגעה זינקה פי 2.5, בעוד שהשימוש באופיאטים ובחומרים מעוררים כמעט הוכפל, לצד עלייה חדה בצריכת אלכוהול וקנאביס.
בריחה מהמציאות המדממת
השימוש בסמים הפך לחלק משגרת החיים בצל האזעקות, הלוויות הצבאיות והגיוס הנרחב.
אזרחים ישראלים מעידים על שימוש יומיומי בקטמין, קוקאין, אמפטמינים ותרופות מרשם כדי להתמודד עם החרדה, חוסר השינה והדיווחים הבלתי פוסקים על אבדות.
חלקם מתארים נטילת חומרים ממכרים בעת כניסה למקלטים, ואף במהלך הלוויות של חיילים, במטרה ליצור מרחק נפשי מהמציאות המדממת.
פרופ' שאולי לב-רן, מייסד המרכז להתמכרויות, ציין כי בקרב סובלים מפוסט-טראומה מגיע שיעור השימוש בחומרים ל-54.2 אחוזים, והזהיר כי הלחץ המתמשך מקבע הרגלים הרסניים שנשארים גם לאחר ירידת מתח זמנית.
התפשטות התופעה כבר אינה מוגבלת למקומות בילוי ליליים, אלא מתרחשת באופן גלוי בבתים, במקומות עבודה, בברים ובמקלטים ציבוריים, כשהפצת הסמים נעשית נגישה דרך אפליקציות מוצפנות.
ד"ר רועי צוקר, מומחה לרפואה מונעת, ציין כי מעל 80 אחוזים ממקרי החירום הרפואיים הקשורים בסמים כוללים ערבוב מסוכן של מספר חומרים יחד.
ככל שהתוקפנות הצבאית ונציגיה ממשיכים לשמור על מצב חירום קבוע, מזהירים מומחים כי החברה תידרדר למשבר התמכרות עמוק עוד יותר, שיקשה על השיקום הנפשי והחברתי בשנים לבאות.
מקור: TRT World and agencies
