בישראל מתנהל בימים אלה דיון סוער סביב תקציב המדינה לשנת 2026.
הממשלה אישרה תוספת של 40 מיליארד שקל למסגרת התקציב, הכוללת סכום עצום של 5.8 מיליארד שקל שהוגדרו כ"רזרבת חירום אזרחית".
בניגוד לנוהג בעבר, לא נקבע מנגנון פיקוח מוסדר בחקיקה שיוודא שימוש שקוף ומוגדר בכספים הללו.
ההחלטה מגיעה על רקע המלחמה של ישראל עם איראן, אותה היא מכנה "מבצע שאגת הארי", שבמסגרתה הוגדל התקציב הביטחוני באופן דרמטי. לצד זאת, הממשלה מבקשת להעלות את תקרת הגירעון ל-5.1% מהתוצר, צעד שמעורר חשש בקרב גורמי מקצוע וכלכלנים.
חלוקת התקציב החדשה
32 מיליארד שקל – למערכת הביטחון
7 מיליארד שקל – רזרבה ביטחונית נוספת
5.8 מיליארד שקל – רזרבת חירום אזרחית (ללא פיקוח)
0.5 מיליארד שקל – הוצאה אזרחית ידועה (כולל מנגנון חל"ת, סיוע לרשויות מקומיות והוצאות כיבוי אש)
חברי ועדת הכספים גילו את פרטי ההחלטה רק עם תחילת הדיון, והביעו זעם על כך שהממשלה למעשה פתחה "קופה צדדית" בהיקף מיליארדים ללא מנגנון שקיפות.
חברי אופוזיציה טענו כי מדובר ב"תקציב דמי כיס" שעלול לשמש לצרכים פוליטיים וקואליציוניים, במיוחד בשנת בחירות.
ח"כ נאור שירי (יש עתיד) אמר כי "שר האוצר וראש הממשלה החליטו לפתוח להם קופת דמי כיס של 5.8 מיליארד שקל בקופה צדדית".
ח"כ ולדימיר בליאק הוסיף: "יש מניעה משפטית לגנוב כסף מהציבור. התקציב הזה חייב להיות תחת מנגנון סדור כדי למנוע שימוש בו ככספים קואליציוניים".
היועץ המשפטי של משרד האוצר הודה כי בעת החלטת הממשלה לא נבחן הנושא לעומק, וכי "נעשה תיקון נוסח, לא הבנו את הדברים בזמן אמת".
גורמי מקצוע באוצר ציינו כי במקור הוצע מנגנון פיקוח גם לרזרבה האזרחית, אך הוא הוסר בהחלטה הסופית, בניגוד להמלצותיהם.
מקור: TRT World and agencies
