ראש "מחב״ם" – האגף לאבטחת מידע בצבא ישראל, הממונה על חקירת דליפות והפרות סודיות – שהתפטר מתפקידו, טען כי הצבא חשף את עצמו באמצעות דליפות לאורך כל המלחמה, והודה כי האגף שלו "נכשל במידה רבה" במהלך המתקפה ב-7 באוקטובר 2023.

על פי דיווח של "גלי צה"ל", הבכיר – שזהותו נחשפה רק בראשי התיבות "ג." בשל צנזורה צבאית – אמר בנאום שנשא בכנס שנערך אתמול כי הצבא התעלם לחלוטין ממאמצי איסוף המודיעין ובניית הכוח שניהלה חמאס במשך שנתיים לפני המתקפה.

"ה-7 באוקטובר זעזע את מחב"ם; המחלקה ואני, כראש מחב"ם, החמצנו באופן חמור שלושה דברים מתוך המטרות החשובות ביותר שלנו, ואני רואה בכך כישלון עצום של המערכת, ואשא זאת עמי עד יומי האחרון. אל"מ ציין כי מחלקתו התעלמה לחלוטין מפעילות איסוף המודיעין ובניית הכוח שניהלה חמאס במשך שנתיים לפני המתקפה.

על פי דיווחים שפורסמו בתקשורת באותה תקופה, ארגון ההתנגדות הפלסטיני עקב אחר מאות אלפי חיילים ברשתות החברתיות והשיג מידע רגיש, דבר שהוביל בבוקר המתקפה להשבתת חלק מהטנקים באזור הגבול.

לדבריו, ההדלפות לא פסקו במהלך המלחמה, אלא אף גברו: ״חיילים, קצינים ומפקדים הרגישו שנעשה להם עוול בתוך התחקירים על מי נכשל ב-7 באוקטובר, והדליפו מידע מסווג, בעל ערך רב וחשיבות רבה״.

אל"מ אמר כי במהלך המלחמה נפתחו יותר מ-30 חקירות ביטחוניות כדי לאתר את מקורות ההדלפות, וכי השב"כ עצר יותר מ-80 אנשים החשודים באיסוף מודיעין בבסיסי הצבא.

בין האירועים האחרים שהזכיר אל"מ, נכללת גם החקירה בנוגע להדלפת הסרטונים ממרכז המעצר בשדה טימן. הדלפת הסרטונים משדה טימן היוותה את תחילתו של התהליך שהוביל להתפטרותה של התובעת הצבאית הראשית דאז, תת-אלוף יפעת תומר-ירושלים.

בסרטונים שפורסמו בערוץ 12 באוגוסט 2024 נראתה התעללות בעצור פלסטיני במרכז המעצר.

בעקבות הדלפת הסרטונים נפתחה חקירה נגד כמה חיילים, וקבוצות ימין קיצוני, שבין חבריהן נמנו גם חברי כנסת, פשטו על הבסיס הצבאי.

תומר-ירושלמי לקח על עצמו את האחריות להדלפה והתפטר מתפקידו באוקטובר 2025; לאחר מכן הוא נעצר והודח מהצבא במאי 2026.