בדיון בוועדת החוץ והביטחון נמסר כי בישראל מוגדרים כיום כ־30 אלף "נמנעים משירות", מחציתם מהקהילה החרדית ומחציתם בעלי שיוך דתי לא ברור, הערכה שהצבא עצמו מציין כי המספר האמיתי גבוה יותר וצפוי לעלות באלפים בחודש הקרוב.
הדיונים מתקיימים במקביל למהלך ממשלתי לקדם חוק שיחזיר פטורים גורפים לתלמידי ישיבות במשרה מלאה, תוך הבטחה להגדיל גיוס בקרב בוגרי מוסדות חרדיים, הבטחה שמבקריה, בהם גורמי צבא והיועצת המשפטית, טוענים כי מלאה פרצות ולא תביא לעלייה אמיתית בגיוס.
פערי צורך מול מציאות
לפי ההערכות, כ־80 אלף צעירים חרדים בני 18–24 כשירים לשירות אך אינם מתגייסים, בעוד הצבא מדווח על צורך דחוף בכ־12 אלף מגויסים נוספים.
מאז פסיקת בג"ץ ב־2024 שביטלה את הפטורים ההיסטוריים לתלמידי ישיבות, נשלחו עשרות אלפי צווי גיוס, הופחתו תקציבי ישיבות שמסתירות נמנעים, ונשללו הטבות כגון סבסוד מעונות יום; האכיפה הוגברה, כולל מעצרים וכליאה בבתי כלא צבאיים.
בעוד ראש אגף כוח אדם מתח ביקורת על יעילות האכיפה נגד נמנעים חרדים, גורמים אחרים בצבא טענו לאחרונה כי הוצאת צווי גיוס המונית והאכיפה, לרבות מאסר, הביאו לעלייה ניכרת, עם דיווח על יותר מ־530 חרדים שהתגייסו בשבוע אחד.
טיוטת החוק שמקדם יו"ר הוועדה בועז ביסמוט כוללת "איפוס" סטטוס לתלמידי ישיבות שהתעלמו מצווי גיוס בשנה האחרונה, והשבת מחצית התקציבים למוסדות, מהלך שהיועצת המשפטית לוועדה הגדירה חריג, שכן הוא מבטל הליכים קיימים באופן שאינו חל על כלל האוכלוסייה, ומייצר בפועל חסינות לנמנעים חרדים אך לא לאחרים.
במקביל, נטען כי קיצור שירות החובה וחתירה ל"צבא קטן וחכם" היו טעות שיש לתקן, תוך בחינת הארכת שירות החובה לגברים חזרה ל־36 חודשים, בקשה שהציג הרמטכ"ל במכתב לראש הממשלה, עם אזהרה מפני אי־כשירות מבצעית אם המחסור בכוח אדם לא יטופל בדחיפות.
מקור: TRT World and agencies
