פאתיח שמסטין אישיקיו"ר הרשימה הערבית המאוחדת (רע"ם), מנסור עבאס, וחבר הכנסת לשעבר יואב סגלוביץ' החליטו להתמודד יחד בבחירות הקרובות בישראל.
במסיבת עיתונאים משותפת שערכו בנצרת הודיעו השניים על ההסכם, שבמסגרתו צפוי סגלוביץ' להיות מוצב במקום השני ברשימת רע"ם. אם המפלגה תעבור את אחוז החסימה, מיקום זה צפוי להבטיח כמעט בוודאות את שובו לכנסת.
סגלוביץ' יהיה המועמד היהודי הראשון בתולדות רע"ם. עם זאת, אין זו הפעם הראשונה שמפלגה המזוהה עם החברה הערבית מציבה מועמד יהודי. חד"ש הקומוניסטית והמפלגות שקדמו לה שילבו בעבר מועמדים יהודים ופלסטינים באותה רשימה.
לא חברות במפלגה, אלא חיבור טכני
ההסכם בין הצדדים אינו מיזוג מפלגות ואינו כולל הצטרפות מלאה של סגלוביץ' לרע"ם.
לפי ynet, סגלוביץ' יצטרף לרשימת רע"ם ולסיעתה בכנסת, אך לא יהיה חבר במפלגה עצמה. כמו כן, לא יחולו שינויים בחוקת רע"ם או במנגנוני קבלת ההחלטות שלה.
סגלוביץ' ישמור על חופש פעולה והצבעה עצמאי בנושאים שבהם קיימים פערים בין הצדדים, ובהם יחסי דת ומדינה ומדיניות ביטחונית.
במסגרת ההסכם צפוי סגלוביץ' לקדם מתווה של שירות לאומי־אזרחי לחברה הערבית, וכן לקבל תפקיד מיוחד לתיאום המאבק בפשיעה ובאלימות.
בעבר דווח כי סגלוביץ' התנה את החיבור בכך שרע"ם תכיר בישראל כ"מדינה יהודית ודמוקרטית". עם זאת, בהצהרה המשותפת לא הוכרז כי רע"ם אימצה עמדה חדשה בנושא.
סגלוביץ' הגדיר בהצהרותיו את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, אך לא חל שינוי בחוקת רע"ם או בעמדותיה המדיניות בסוגיה הפלסטינית.
סגלוביץ': נקטתי את הצעד דווקא בתקופה של קיטוב גובר
ד"ר אריק רודניצקי, ממרכז משה דיין ללימודי המזרח התיכון ואפריקה באוניברסיטת תל אביב, אמר ל־TRT עברית כי ההסכם הוא "היסטורי לא רק בפוליטיקה הערבית, אלא גם בפוליטיקה הישראלית במובן הרחב".
רודניצקי אמר כי המהלך יוצר הבחנה ברורה בין רע"ם לבין שאר המפלגות הערביות שהקימו את הרשימה המשותפת, וציין כי רע"ם אימצה גישה פוליטית המתמקדת יותר בסוגיות היומיום של האזרחים הערבים.
"רע"ם אינה מתעלמת מהסוגיה הפלסטינית, אך אינה מציבה זאת בתור תנאי לשותפות פוליטית עם מפלגות יהודיות. הכללתו של סגלוביץ' במפלגת רע"ם מסמנת גם למפלגות השלטון היהודיות כי רע"ם מתייחסת ברצינות לשאלת ההשתתפות בממשלה."
בהודעה ארוכה שפרסם בחשבונו ב-X כתב סגלוביץ' כי החליט להצטרף לרשימת רע"ם לאחר חודשים של שיחות עם עבאס ולאחר תקופה ממושכת של התלבטות.
סגלוביץ' הדגיש כי קיבל את ההחלטה "דווקא בעת הזו, בזמן של קיטוב חברתי בין יהודים לערבים", והציג את עצמו כיהודי, ציוני וחילוני, ששירת כקצין בצבא הישראלי וכיהן כניצב במשטרת ישראל.
את עבאס תיאר כערבי, מוסלמי דתי ושמרן. לדבריו, ההבדלים בין זהויותיהם אינם מונעים שיתוף פעולה פוליטי.
סגלוביץ' ציין כי החברה הערבית בישראל מהווה כ-21 אחוזים מהאוכלוסייה וכי היא חלק בלתי נפרד מתחומי התעשייה, הכלכלה, התרבות, החינוך והרפואה. לדבריו, אין לראות בה איום, אלא מנוע לצמיחה כלכלית וחברתית.
הוא הציג את בתי החולים בישראל כמודל קיים לחיים משותפים בין יהודים לערבים, שבו חולים, רופאים, אחיות ועובדים נפגשים קודם כול כבני אדם, לפני זהויותיהם הלאומיות והדתיות.
סגלוביץ' טען כי המערכת הפוליטית בישראל משתמשת בפחד כדי לחבר בין קבוצות שונות, בעוד הוא ועבאס מבקשים להציע לציבור תקווה:
"שתי תחושות מרכזיות מניעות פעולה באנשים, הראשון הוא פחד והשני תקווה. המערכת הפוליטית משתמשת בפחד לחיבור בין קהלים, אנחנו רוצים להציע תקווה."
המאבק בפשיעה כבסיס לשותפות
ההתקרבות בין עבאס לסגלוביץ' מבוססת במידה רבה על עבודתם המשותפת בתקופת ממשלת בנט–לפיד.
סגלוביץ', לשעבר ניצב במשטרה, היה ממקימי יחידת להב 433 למאבק בפשיעה חמורה וכיהן כראש אגף החקירות והמודיעין במשטרת ישראל.
בתקופת ממשלת בנט–לפיד כיהן סגלוביץ' כסגן השר לביטחון הפנים והוביל את התוכנית הממשלתית למאבק בפשיעה המאורגנת ובאלימות בחברה הערבית. במסגרת תפקידו תיאם בין המשטרה, משרדי הממשלה והרשויות המקומיות הערביות.
לפי ynet, התוכנית שהוביל סגלוביץ' בוטלה בידי השר לביטחון לאומי מהימין הקיצוני, איתמר בן גביר, לאחר הקמת הממשלה הנוכחית.
עבאס טען כי שיתוף הפעולה בתקופה זו הוכיח שניתן לצמצם את הפשיעה כאשר הממשלה מעניקה לנושא עדיפות.
לדבריו, רע"ם מבקשת לחזור לממשלה ולקבל אחריות ישירה על המאבק בפשיעה.
רודניצקי העריך כי גם אם השותפות עשויה להתברר כקצרת טווח, לעבאס ולסגלוביץ' יש חזון פוליטי ברור ומטרה מעשית מאחורי המהלך.
"החיבור בין סגלוביץ' לרע"ם הוא חיבור אד־הוק שמטרתו להשיג מטרה פוליטית מוגדרת: כניסתה של רע"ם לממשלה וקבלת תיק 'המאבק באלימות ובפשיעה בחברה הערבית' בקואליציה הבאה."
הפרשן הפוליטי מוחמד מג'אדלה, המזוהה עם סיקור החברה הערבית בחדשות 12, העריך כי ההסכם הוא התפתחות רחבה יותר מברית אישית בין שני פוליטיקאים.
לפי מג'אדלה, החלטתה של רע"ם להציב לראשונה מועמד יהודי ברשימתה הופכת אותה בפועל למסגרת פוליטית חדשה המבוססת על שותפות ערבית־יהודית.
מג'אדלה העריך כי ההסכם עשוי לאפשר לעבאס לקדם שינויים נרחבים יותר בתוך המפלגה, ובהם הרחבת מודל השירות הלאומי־אזרחי לצעירים ערבים ומיצובה של רע"ם כשותפה בקואליציה הבאה.
הוא גם ציין כי רע"ם התרחקה בתקופה האחרונה מהכפיפות הישירה למועצת השורא והחלה לקבוע את רשימתה ואת החלטותיה הפוליטיות באמצעות מוסדותיה העצמאיים.
פרשן חדשות 12 אוהד חמו אמר כי ההסכם התקבל בחיוב בחלקים מהחברה הערבית.
לדבריו, יש לכך שתי סיבות מרכזיות: הערך הסמלי של שותפות יהודית־ערבית וניסיונו של סגלוביץ' במאבק בפשיעה המאורגנת.
חמו הדגיש כי הביטחון האישי הפך לאחת הסוגיות המרכזיות בחברה הערבית וכי סגלוביץ' נתפס כאדם המסוגל להפעיל את מוסדות המדינה וכמי שכבר השיג תוצאות בעבר.
בסקר תרחישים שפרסמו חדשות 12 בתחילת אוגוסט, התחזקה רע"ם מחמישה לשישה מנדטים בתרחיש שבו סגלוביץ' מצטרף לרשימתה, ובמקביל חד"ש, תע"ל ובל"ד מתאחדות לרשימה משותפת.
המנדט הנוסף הגיע מהמפלגות הציוניות בגוש המתנגד לנתניהו, ולא שינה את מאזן הכוחות הכולל בין הגושים.
אף שהסיכוי שהמהלך יביא לרע"ם קולות נוספים מהציבור היהודי נמוך, רודניצקי מעריך כי השפעתו האמיתית של סגלוביץ' תורגש במשא ומתן על הצטרפות המפלגה לקואליציה.
"לדעתי, יהיה מאוד קשה למפלגות היהודיות הגדולות – מפלגת 'ישר' של גדי אייזנקוט או מפלגת 'ביחד' של נפתלי בנט ויאיר לפיד – לדחות את רע"ם ולסרב לכניסתה לקואליציה, משום שסגלוביץ' היה בעבר חבר בממשלת השינוי שכיהנה בשנים 2021–2022, והוא מוכר היטב על־ידי ראשי המפלגות היהודיות."
לפיד התנגד, הליכוד תקף
ראש האופוזיציה יאיר לפיד התנגד להחלטתו של סגלוביץ', שעמו עבד במשך שנים במסגרת יש עתיד.
לפיד אמר: "אני חושב שסגלוביץ' טועה בהצטרפות שלו לרע"ם."
עם זאת, הוא הוסיף כי הוא מכבד את חברו לשעבר על כך שהוא פועל בהתאם לאמונתו.
יו"ר הכנסת אמיר אוחנה מהליכוד טען כי מטרת ההסכם היא להכשיר את השתתפותה של רע"ם בממשלה עתידית בראשות גדי איזנקוט.
השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר פרסם תמונה שנוצרה בבינה מלאכותית ובה נראים עבאס וסגלוביץ' עטופים בכאפייה, וכתב: "הלך הזרזיר אצל העורב".
הליכוד טען כי הצטרפותו של סגלוביץ' אינה יכולה להסתיר את תמיכתו של עבאס בהקמת מדינה פלסטינית, ותקף ממשלת אופוזיציה אפשרית כ"ממשלת מדינה פלסטינית".
חבר הכנסת גלעד קריב ממפלגת הדמוקרטים, מנגד, תיאר את ההסכם כהתפתחות חיובית עבור האזרחים היהודים והערבים בישראל.
