הודעתה של סגנית שר החוץ של ממשלת הכיבוש, שרן השכל, על התפטרותה מתפקידה הציפה מחדש את השסעים העמוקים בתוך החברה הציונית, במיוחד בזמן שצבא הכיבוש הישראלי מנהל מלחמת השמדה בעזה ובאזורים נוספים.
השכל, חברת הכנסת מטעם מפלגת "תקווה חדשה", החליטה לפרוש לאחר שהכנסת אישר חוק שמקפיא את מעצרם של תלמידי ישיבות חרדים המתחמקים משירות צבאי.
הצעת החוק הזו, שנועדה למנוע מעצרים והליכי אכיפה נגד אלפי סרבני גיוס מהמגזר האורתודוקסי, עברה ברוב דחוק ועוררה זעם ציבורי רב בקרב הציבור המשרת. בהצהרה חריפה שנשאה מיד לאחר ההצבעה, הבהירה השכל כי אין באפשרותה להמשיך ולתמוך בממשלה הפוגעת באופן ישיר במה שהגדירה כביטחון המדינה בשעת מלחמה.
מאבקי כוח פנימיים
התפטרותה של השכל אינה אירוע מבודד, אלא חלק מטלטלה פוליטית רחבה יותר בקואליציית הימין של נתניהו, המשקפת את המאבק על הישרדותה הפוליטית של הממשלה מול דרישות המפלגות הדתיות השותפות בה.
ההצבעה על חוק השעיית המעצרים חשפה התנגדות פנימית משמעותית, כאשר השכל וחברי כנסת נוספים מהקואליציה, בהם שר הביטחון לשעבר יואב גלנט ויו"ר ועדת החוץ והביטחון לשעבר יולי אדלשטיין, הצביעו נגד החוק.
אדלשטיין, שהודח מתפקידו בוועדה בשל ניסיונותיו לקדם מתווה גיוס שוויוני יותר, כבר הודיע על כוונתו לעזוב את מפלגת הליכוד ולצאת לדרך פוליטית עצמאית.
במקביל, דיווחים בתקשורת העברית מצביעים על מגעים מתקדמים להקמת מפלגת ימין חדשה שתאגד דמויות בולטות שהסתכסכו עם נתניהו, כמו השכל עצמה, אדלשטיין, ושגריר הכיבוש לשעבר באו"ם גלעד ארדן.
מנגד, שותפיו של נתניהו לקואליציה מיהרו לתקוף את השכל ואת המתנגדים לחוק, בניסיון להציג את התפטרותה כצעד פופוליסטי שנועד לשרת את האינטרסים הפוליטיים האישיים שלה לקראת הבחירות הבאות.
יו"ר ועדת החוץ והביטחון הנוכחי מטעם הליכוד, בועז ביסמוט, פרסם תגובה מזלזלת ברשתות החברתיות בה לעג להשכל וטען כי הניסיון שלה למצב את עצמה פוליטית באמצעות התפטרות זו לא יצלח שכן "התור למפלגות החדשות ארוך מאוד".
חילופי ההאשמות הללו מדגישים את עומק השבר הפנימי בחברה הציונית, כאשר מחד עומד הצורך הדחוף של צבא הכיבוש בכוח אדם כדי להמשיך את פעולותיו הצבאיות, ומאידך עומדת השאיפה של הממשלה הקיצונית לשמור על שלטונה בכל מחיר, גם באמצעות מתן פטורים גורפים לשותפיה החרדים.
מקור: TRT World and agencies
