על פי "הארץ", הקמפיין הושק בתגובה לירידה המהירה בתמיכה בישראל בקרב הציבור האמריקאי. בתחילה, הקמפיין קודם כאמצעי "למאבק באנטישמיות", נאמר כי הוא התמקד בפועל בחיזוק נרטיבים פרו-ישראליים ואנטי-פלסטיניים.

בלב הקמפיין עומד בראד פרסקייל, חברת יחסי הציבור שטיפלה באסטרטגיה הדיגיטלית של דונלד טראמפ בקמפיינים שלו בבחירות 2016 וב-2020. דווח כי התשלומים החודשיים של ישראל לחברה זו גדלו מ-1.5 מיליון דולר ל-4.5 מיליון דולר, מה שהביא את התקציב השנתי הכולל ל-40.5 מיליון דולר.

על פי הדיווחים, הקמפיין מתנהל באמצעות אתרים שמטרתם להשפיע על תגובות מנועי החיפוש וצ'אטבוטים מבוססי בינה מלאכותית. בעוד שאתרים אלה נראים ניטרליים ואינפורמטיביים, נאמר שהם מפרסמים תוכן פרו-ישראלי, אנטי-פלסטיני, ולאחרונה גם אנטי-איראני.

על פי "הארץ", המוקד החדש של הקמפיין הוא על מתן לגיטימציה למלחמה עם איראן, מה שספג ביקורת מצד הציבור האמריקאי. אתר האינטרנט החדש שהושק, TheTruthAboutIran.com, מציג, על פי הדיווחים, את איראן כאיום ישיר על ארה"ב ומפיץ את המסר שממשל טראמפ אינו נגרר למלחמה, אלא פועל לטובת האינטרסים של ארצות הברית.

סקרים מצביעים על תמונה שלילית עבור ישראל. על פי נתוני מרכז המחקר פיו, כ-60 אחוז מהאמריקאים מחזיקים בדעות שליליות לגבי ישראל. גם בקרב הרפובליקנים הדעות השליליות כלפי ישראל נמצאות במגמת עלייה, כאשר 57 אחוז מהרפובליקנים הצעירים מתחת לגיל 50 מביעים דעות שליליות על ישראל.

הדו"ח קבע גם כי ישראל חתמה על חוזה חדש בשווי של כמיליון דולר עם חברת הפקה מניו יורק בשם פירו, שתפיק סרטוני מדיה חברתית שמטרתם להשפיע על דעת הקהל האמריקאית.

דווח כי הקמפיין כוון לא רק לאיראן, אלא גם לקטאר ולסין, והציג אותן כ"ציר אנטי-מערבי". במסגרת זו נאמר כי מחאות אנטי-ישראליות הוצגו גם כחלק מתנועה רחבה יותר נגד ההגמוניה האמריקאית, הקפיטליזם וערכי המערב.

מסמכים חדשים חושפים כי ישראל השקיעה לא רק בפלטפורמות דיגיטליות ובמערכות בינה מלאכותית, אלא גם בקמפיינים מסורתיים של פרסום ובאנרים. קמפיין אחד, על פי הדיווחים, הציג את טראמפ ונתניהו זה לצד זה עם המסר "ישראל וארה"ב רוצות שלום".