דבריו של הרמטכ״ל אייל זמיר על המחסור במשאבים, ותגובת הנגד של משרד האוצר, חשפו מחדש את המחלוקת בין הצדדים על היקף תקציב הביטחון ועל אופן ניהולו
לפי כאן וגלובס, זמיר אמר כי הצבא הישראלי נדרש להתמודד עם מצוקת תקציב בשעה שהוא נמצא בכוננות גבוהה בכמה זירות.
"לצערנו, בימים אלה אנו מצויים גם במערכה על התקציב. בעת שבה צה״ל ומשרתיו מתוחים בכל הגזרות — עלינו להתמודד גם עם 'קופה ריקה'", אמר זמיר. "מצב כזה פוגע במוכנות צה״ל".
זמיר הוסיף: "אתגרים רבים לפנינו. אנחנו מקדמים נוהלי קרב בכל הזירות, מאיראן, דרך לבנון ועד לעזה, ומצויים בכוננות גבוהה אל מול נפיצות רב־זירתית".
דבריו נאמרו על רקע דרישת מערכת הביטחון להקצות לה תקציב נוסף, והאזהרות כי עיכוב בהעברת הכספים עלול לפגוע ברכש אמצעי לחימה ובמוכנות המבצעית של הצבא.
גורמים במערכת הביטחון הזהירו כי אם התקציב לא יועבר במהירות, כמה מקווי הייצור של התעשיות הביטחוניות עלולים להיעצר כבר בחודש הבא. בין היתר, הצבא דורש לחדש את מלאי פגזי הטנקים, התחמושת הארטילרית, פצצות המרגמה, החימוש האווירי וטילי היירוט.
משרד האוצר: מימנו את הפעילות בכל הזירות
משרד האוצר דחה את הטענה בדבר "קופה ריקה" ומסר כי מימן את פעילות הצבא בכל הזירות במאות מיליארדי שקלים, בהתאם לצרכים שהוצגו לו.
"תקציב הביטחון הוכפל כמעט פי שלושה תוך שנתיים. אין סיכום בו משרד האוצר לא עמד — מעל ומעבר לתקציב המקורי שאושר בכנסת", נמסר מהמשרד.
עוד קרא משרד האוצר לבכירי מערכת הביטחון להתייחס לביקורת על אופן השימוש בכספים שהועברו לרשותם.
"על ראשי מערכת הביטחון להיות קשובים לקולות הקוראים להם להתייחס בכובד ראש למיליארדי שקלים מדי שנה, כדי שישמשו לביטחון המדינה בצורה יעילה ובניהול אחראי", נמסר.
התגובה המחישה את הפער בין עמדת הצבא, הטוען כי המשאבים הקיימים אינם מספיקים לביצוע המשימות שהטילה עליו הממשלה, לבין עמדת האוצר, שלפיה תקציב הביטחון כבר הוגדל באופן חריג ועל הצבא לשפר את ניהול הכספים.
תקציב הביטחון הגיע ל־158 מיליארד שקל
לפי גלובס, תקציב הביטחון, שנקבע בתחילה על 111 מיליארד שקל, הוגדל במהלך הליך אישורו בכנסת ל־143 מיליארד שקל. בתוספת רזרבה של 15 מיליארד שקל, היקף התקציב הגיע ל־158 מיליארד שקל.
למרות זאת, מערכת הביטחון טוענת כי עדיין קיים פער תקציבי של כ־40 מיליארד שקל. לדבריה, הכספים נדרשים לצורך ההיערכות מול איראן, רכישת תחמושת ומימון המשך הנוכחות הצבאית בשטחים שבהם מחזיקה ישראל בסוריה, בלבנון ובעזה.
הממשלה שוקלת לפתוח מחדש את תקציב המדינה כדי לממן רכישה מיידית של נשק ותחמושת, וכן לקדם תוכנית התעצמות רב־שנתית בהיקף של כ־400 מיליארד שקל.
גורמים כלכליים מזהירים כי פתיחת התקציב בתקופת בחירות עלולה להגדיל את הגירעון ולהותיר לממשלה הבאה התחייבויות ללא מקור מימון. במקרה כזה, היא עשויה להידרש להעלות מסים או לקצץ בהוצאות. בשלב זה טרם הושגה הסכמה על היקף התקציב הנוסף שיועבר למערכת הביטחון.
