על פי הדיווחים, ראש המוסד, דוד ברנע, הביע התנגדות למינויו של רומן גופמן כיורשו, תוך שהוא מצביע על חששות הנוגעים לנזיפה שקיבל בעבר בדרג הפיקודי.

על פי פרטים מהוועדה המייעצת שבחנה את המועמדות, שפורסמו ב"ידיעות אחרונות", ברנע, שצפוי לפרוש מתפקידו ביוני, אמר לוועדה כי כל הערה שקיבל בדרג הפיקודי צריכה לפסול מועמד לקידום, "בוודאי לתפקיד ראש המוסד".

דבריו התייחסו לפרשת אלמקאיס, שבה גופמן, כמפקד חטיבה 210, אישר להשתמש באורי אלמקאיס בן ה-17 כמקור מודיעיני במבצע השפעה מחוץ לנהלים המקובלים של יחידה 504, יחידת המודיעין האנושי של הצבא.

באותה עת, גופמן קיבל נזיפה בדרג הפיקודי מאמיר ברעם, מפקד פיקוד הצפון דאז.

לדברי הוועדה, ברנע הודה כי אינו מכיר את כל פרטי המקרה, אך העלה חששות כלליים יותר בנוגע לסטייה מהנהלים המקובלים במבצעי מודיעין.

"הטיפול במקורות הוא מקצוע", אמר ברנע לוועדה, על פי סיכום דבריו. "יש יחידה אחת בצה"ל שעוסקת בכך. כאשר מפקד מחליט לעקוף נהלים או את חוקי הצבא, יש לכך השלכות משמעותיות ביותר".

רמטכ"ל תומך, נשיא בג"ץ לשעבר מתנגד

ברנע הוסיף כי לדעתו, הערה ברמת הפיקוד נושאת "משמעות עצומה" ועשויה להשפיע על קידום עתידי, לרבות מינויים לתפקידים בכירים.

הוא גם אמר כי הערות מסוג זה הן נדירות ובעלות משקל, וציין כי במקרה קודם שבו נתן הערה כזו, הדבר הוביל בסופו של דבר להתפטרות הקצין.

מינויו של גופמן, עם זאת, זכה לתמיכתו של הרמטכ"ל, אלוף אייל זמיר, שהיה מסוכסך עם נתניהו וחברי הקבינט שלו במספר נושאים מאז מינויו לתפקיד, במיוחד עם שר הביטחון ישראל כץ.

זמיר תיאר את גופמן כקצין "מצוין" בעל קריירה מכובדת ואמר כי אינו רואה את האירוע כחמור.

הוועדה המייעצת אישרה את המינוי ברוב קולות, אף שיושב הראש שלה, נשיא בית המשפט העליון לשעבר אשר גרוניס, התנגד למינוי בטענה של חששות אתיים הקשורים לאירוע.

גרוניס כתב כי גם אם גופמן לא היה מודע באותו זמן לכך שנעשה שימוש בקטין, המקרה מעלה שאלות מוסריות חמורות.