מוצרי חקלאות שמקורם בהתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות ביהודה ושומרון ובגולן הסורי הכבוש ממשיכים להיכנס לשווקים אירופיים תחת תוויות מוצא ישראליות שקריות, על פי דוח חקירה חדש.

הדוח, "ייבוא הכיבוש", שפורסם ביום רביעי על-ידי המרכז לליטיגציה Global Echo, טוען שמוצרים מההתנחלויות מיוצאים שגרה לאירופה כמוצרים מישראל למרות מדיניות ארוכת שנים של האיחוד האירופי המחייבת הבחנה בין ישראל לשטחים שהיא כבשה מאז 1967.

קמעונאים ויצרני מזון האחראים על תיוג מוצריהם מעורבים בהטעיית צרכנים על-ידי תיוג שקרי של מוצרים חקלאיים מהתנחלויות שיוצאו לאיחוד האירופי כ"מישראל", במקום לציין שהם מ"התנחלויות ישראליות בשטח כבוש", לדוגמה "הגדה המערבית (התנחלות ישראלית)" או "רמת הגולן (התנחלות ישראלית)".

החוקרים ניתחו יותר מ-30,000 רשומות יצוא המכסות 6,827 משלוחי חקלאות שיוצאו מישראל בין אוקטובר 2017 לפברואר 2026.

על-פי הממצאים, יותר מ-17 אחוזים מהמשלוחים החקלאיים שהיו מיועדים לאירופה הכילו מוצרים שמקורם בהתנחלויות הישראליות הבלתי חוקיות, בעוד שהנתון עלה לכמעט 20 אחוזים ביצוא המיועד למדינות החברות באיחוד האירופי.

הסתרה שיטתית במסחר במוצרי התנחלויות

הדוח מזהה מספר שיטות שלפי הטענה משמשות להסתיר את מקורם האמיתי של מוצרי ההתנחלויות, לרבות רישום אתרי ייצור של התנחלויות כאתרי יצור בישראל, שימוש בכתובות בתוך ישראל שאינן תואמות למקומות הייצור בפועל, ותערובת של מוצרים מההתנחלויות עם סחורות שיוצרו בתוך גבולות ישראל לפני היצוא.

מה שעולה אינו סיפור של טעות בודדת, אלא של הסתרה שיטתית: תוצרת התנחלויות מוחבאת לכל הראייה, מנותבת דרך כתובות כיס או מעורבבת עם סחורות מתוך גבולותיה המוכרים של ישראל עד שההבחנה המשפטית מתמוססת בפרקטיקה הבירוקרטית.

החוקרים טוענים כי חולשות במדיניות ההבחנה של האיחוד האירופי אפשרו למוצרי התנחלויות להמשיך להגיע לצרכנים האירופים תחת תוויות ישראליות.

כתוצאה מכך, המערכת שבה מוצרי חקלאות מהתנחלויות ישראליות נכנסים באופן שגרתי לשוק האירופי תחת תוויות מוצא ישראליות כוזבות מהווה הפרה של שורה של הסכמים, חוקים ומדיניות של האיחוד האירופי.

החקירה גם מעלה שאלות לגבי הטבות תעריפיות, בטיחות מזון ואישורים פיטוסניטריים, אישורי אורגני ותיוג לצרכן.

על-פי הדוח, החקלאות בהתנחלויות משחקת תפקיד רחב יותר בשימור התנחלויות ישראליות בלתי חוקיות בשטחים הכבושים דרך שימוש בקרקע וחילוץ משאבים.

המחברים מציינים גם את חוות הדעת המייעצת של בית הדין הבינלאומי לצדק מיולי 2024, שאמרה שמדינות צריכות להבחין בין ישראל לבין השטחים שהיא כובשת ולהימנע מפעילות כלכלית שעשויה לסייע בשימור הכיבוש.