ראש השב"כ, דוד זיני, העלה לאחרונה אזהרה חריגה במהלך דיונים סגורים, לפיה התרחיש הבא של מתקפה רחבת היקף, בדומה לאירועי השבעה באוקטובר, עלול להתרחש בעיר החוף הדרומית אילת.
על פי מקורות ביטחוניים ששוחחו עם העיתונות העברית, זיני הורה לדרגים הבכירים בארגונו להציב בראש סדר העדיפויות את ההיערכות ההגנתית של העיר האסטרטגית, הממוקמת בנקודת המפגש עם גבולות ירדן ומצרים.
עם זאת, האזהרות הללו נתקלות בחוסר אמון מובהק מצד גורמים רחבים יותר בממסד הביטחוני של הכיבוש, המדגישים כי אין כל מידע מודיעיני קונקרטי התומך בהערכות הללו.
הרקע לחששות הללו נעוץ בהשפעות המתמשכות של מבצע "מבול אל-אקצא" שהושק באוקטובר 2023, אשר ניפץ את תפיסת הביטחון הישראלית וחשף כשלים מבניים עמוקים בזרועות הצבא והמודיעין.
מאז אותו תאריך, רשויות הכיבוש שרויות במצב מתמיד של כוננות וחשדנות מפני פתיחת חזיתות חדשות שיפתיעו את המערכת.
זיני רואה באילת נקודת תורפה מרכזית בשל בידודה הגיאוגרפי ומרחקה ממרכז הארץ, ומזהיר מפני תרחיש של חדירה קרקעית משולבת, בעיקר מכיוון הגבול הירדני או דרך הים האדום, שבה עשויים לקחת חלק פלגים אזוריים שונים, כולל כוחות תנועת אנסאר אללה (החוסים) בתימן, שכבר כיוונו בעבר טילים וכטב"מים לעבר העיר.
רדיפה דמוגרפית במסווה ביטחוני
חלק נוסף ולא פחות שנוי במחלוקת בדבריו של ראש השב"כ נוגע למעקב המנגנון אחר מה שהוא מגדיר כ"מגמה מדאיגה של מעבר אזרחים ערבים פלסטינים לאילת".
בדיווחים נחשף כי זיני אף תדרך את חברי הקבינט הממשלתי לגבי מה שכינה "ניסיון השתלטות ערבית" על העיר, והגדיר את השינוי הדמוגרפי כאיום ביטחוני.
מנגד, משטרת הכיבוש אינה שותפה מלאה לבהלה זו. בכירים במשטרה ציינו כי הם אינם מזהים סיכון ביטחוני במעבר המגורים של האזרחים הערבים, ומעדיפים למקד את מאמציהם במאבק בארגוני פשיעה מאורגנת הרוכשים נכסים בעיר החוף.
למרות המחלוקות הפנימיות, ראש המועצה האזורית באזור הערבה הביע תמיכה עקרונית בהפניית משאבים לגבול המזרחי, בטענה שנתיבי ההברחות הפליליים הקיימים מול ירדן עלולים להפוך בעתיד לנתיבי מעבר עבור חוליות חמושות שיבקשו לבצע פעולות נגד מטרות ישראליות.
טלטלה פנימית וחקירות במוסד
במקביל לחרדות הביטחוניות בדרום, זרועות המודיעין הישראליות ממשיכות לחוות טלטלות פנימיות עמוקות כחלק מניסיונותיהן להתאושש ממחדלי המלחמה.
ראש המוסד החדש, רומן גופמן, אשר נכנס לתפקידו החודש כמחליפו של דוד ברנע, הורה על פתיחת חקירה פנימית מקיפה וחדשה בנוגע להתנהלות הארגון במהלך אירועי השבעה באוקטובר 2023 ובחודשי המלחמה שבעקבותיהם.
המקורות מבהירים כי מדובר בצעד כחלק מתהליך כניסתו לתפקיד, ולא כמהלך שנועד להחליף את הבדיקות הקודמות שכבר בוצעו בארגון.
מינויו של גופמן עצמו לראשות זרוע הריגול והמשימות המיוחדות של הכיבוש לווה בסערה ציבורית ומשפטית, לאחר שבית המשפט העליון של הכיבוש דחה עתירות שדרשו לפסול את המינוי בשל מעורבותו בפרשת הפעלת השפעה שנויה במחלוקת.
הליכים אלו, לצד המחלוקות הגלויות בין השב"כ למשטרה בנוגע לאילת, מעידים על עומק השבר והתחרותיות הפנים-מערכתית בקרב מנגנוני השליטה של הכיבוש, המנסים ללא הרף למנוע את ההפתעה האסטרטגית הבאה.
מקור: TRT World and agencies
