לפי הדיווח, הרמטכ”ל ומפקד חיל האוויר התנגדו לעיתוי התקיפה, בעוד שהאפשרות לתקיפה ישראלית-אמריקאית נוספת בנובמבר נחשבת לגבוהה.
על פי דיווח של העיתונאי הישראלי רונן ברגמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו פעל לקידום מבצע צבאי נוסף נגד איראן לפני הבחירות הכלליות שנערכו ב-27 באוקטובר.
גורמי ביטחון בכירים טענו כי נתניהו ניסה לנצל את ההיערכות הצבאית של ארצות הברית לתקיפה אפשרית באיראן, ופעל לכך שהמבצע ייצא לפועל עוד לפני הבחירות.
בדיווח צוין כי נתניהו בחן גם אפשרות לפעולה חלופית, שאינה בהכרח תקיפה אווירית, אשר הייתה עלולה להוביל לתגובה איראנית.
גורמי ביטחון הזהירו כי פעולה כזו עלולה לגרור מתקפת תגמול איראנית נגד ישראל ולהוביל לחידוש המלחמה במזרח התיכון.
התנגדות בצמרת הצבא הישראלי
על פי הדיווח, הרמטכ”ל אייל זמיר ומפקד חיל האוויר עומר טישלר לא התנגדו עקרונית לתקיפה באיראן, אך ראו בעיתוי המבצע, סמוך לבחירות, בעיה חמורה מבחינה פוליטית וצבאית.
לפי הדיווח, שני המפקדים הבהירו לנתניהו כי יהיה קשה להסביר מדוע יש לבצע את התקיפה דווקא ערב הבחירות.
גורמים צבאיים בכירים מסרו כי גם ההערכה שלפיה לא קיימת דחיפות מבצעית המחייבת פעולה מיידית נגד איראן השפיעה על ההתנגדות לתוכנית.
עוד צוין כי ניסיונותיו של נתניהו עוררו דאגה בחיל האוויר ובקהילת המודיעין, אך לא דווח על מרד פנימי או על עימותים גלויים בתוך המערכת.
האם התגובה האיראנית הייתה חלק מהחישוב הפוליטי?
כמה מגורמי הביטחון שצוטטו בדיווח העריכו כי רצונו של נתניהו לקדם פעולה צבאית לפני הבחירות עשוי היה לנבוע גם משיקולים פוליטיים.
לדברי המקורות, ייתכן שהתגובה האיראנית לפעולה ישראלית לא נתפסה בעיני נתניהו רק כסיכון, אלא גם כהתפתחות שעשויה להוביל לחידוש הלחימה.
עם זאת, בדיווח הודגש כי מדובר בהערכה לגבי מניעיו של ראש הממשלה, ולא בראיה ישירה לכך שנתניהו פעל מתוך מטרה זו.
אחד המקורות אף טען כי רצונו של נתניהו לבצע תקיפה לפני הבחירות עשוי היה להיות קשור לניסיון לשבש את הליך הבחירות או לדחות אותן.
אפשרות לתקיפה נוספת בנובמבר
גורם צבאי בכיר, הבקיא בהכנות לתקיפה אפשרית באיראן, הזהיר כי האפשרות לפעולה צבאית עדיין לא ירדה מהפרק.
“היינו כפסע, ואנחנו עדיין שם”, אמר הגורם, והזהיר כי התקופה שלאחר הבחירות עלולה להיות מסוכנת אף יותר.
על פי הדיווח, ההערכה היא כי קיימת סבירות גבוהה לתקיפה משותפת נוספת של ישראל וארצות הברית נגד איראן.
חלון הזמנים שנבחן לביצוע הפעולה הוא השבוע הראשון או השני של נובמבר, לאחר בחירות האמצע בארצות הברית. עם זאת, טרם נקבע מועד סופי למבצע.
החשש מהשפעת המלחמה על הרכבת הממשלה
בדיווח הודגש כי חידוש המלחמה עם איראן עלול להשפיע גם על המשא ומתן הקואליציוני בישראל.
הממשלה המכהנת ממשיכה להחזיק בסמכויותיה עד להשבעת ממשלה חדשה, בעוד שהליך הרכבת הקואליציה צפוי להיכנס לשלב רגיש יותר באמצע נובמבר.
גורם ביטחוני המקיים קשרים עם סביבתו של נתניהו טען כי ישנם גורמים בסביבת ראש הממשלה המקווים שישראל וארצות הברית יתקפו באיראן, שטהרן תגיב ושתפרוץ מלחמה.
לפי ההערכה שהציג, תרחיש כזה עשוי להביא לכך שנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יפעיל לחץ על מנהיג האופוזיציה גדי איזנקוט להצטרף לממשלת אחדות עם נתניהו.
עוד נטען בדיווח כי נתניהו החריף במהלך מערכת הבחירות את אזהרותיו בנוגע לאיום הגרעין האיראני.
זאת, אף שבעבר הציג את תוכנית הגרעין של איראן כאיום שהוסר בעקבות התקיפות הישראליות, בעוד שלקראת הבחירות שב ותיאר אותה כאיום קיומי ומיידי.
לשכת ראש הממשלה ודובר צבא ישראל לא השיבו לשאלות שהופנו אליהם בנוגע לטענות שהועלו בדיווח.
