הרמטכ"ל קרא ל"חקירה מערכתית" של הכשלים שהובילו למתקפת הפתע ב-7 באוקטובר 2023, בעוד הממשלה ממשיכה להתנגד להקמת ועדת חקירה ממלכתית.
רב-אלוף אייל זמיר השמיע את הבקשה לאחר שוועדת מומחים שמינה פרסמה דוח שסימן את סיום החקירות הפנימיות של הצבא לגבי המתקפה המפתיעה.
"הדוח של ועדת המומחים שהוצג היום מהווה צעד משמעותי לקראת השגת ההבנה המקיפה שאנו, כחברה וכארגון, זקוקים לה," אמר זמיר בדוח.
"עם זאת, כדי להבטיח שכישלים כאלה לא ישנו על עצמם, נדרשת הבנה רחבה יותר — כזו שכוללת את הממשקים הבין-ארגוניים והבין-היררכיים שעדיין לא נבדקו," הוסיף.
"לכן, נדרשת כעת חקירה מערכתית רחבה ומקיפה."
לחץ על נתניהו
הלחץ הציבורי להקמת חקירה לאומית גבר בעקביות, וסקרים מראים תמיכה רחבה על פני הספקטרום הפוליטי בחקירה עצמאית שתברר מי אחראי לכשל המודיעיני החמור במדינה בעשורים.
אולם ממשלת ראש הממשלה בנימין נתניהו דחתה קריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית עד לאחר שרצח העם הישראלי בעזה יסתיים.
על פי החוק הישראלי, ועדה כזו חייבת להיות מאושרת על ידי הממשלה, אך חבריה ממונים על ידי בית המשפט העליון — מוסד שהקואליציה של נתניהו האשימה שוב ושוב בהטיה שמאלנית.
הגבלת סמכויותיו של בית המשפט העליון הייתה מטרה מרכזית בתוכנית רפורמת המשפטים של הממשלה, פרויקט שחילק את החברה הישראלית והוביל לטלטלה פוליטית עוד לפני שהג'נוסייד בעזה החל.
כאשר הושם עליו לחץ מצד האופוזיציה בכנסת ביום שני להבהיר את עמדתו, האשים נתניהו את האופוזיציה בניסיון להשתמש בחקירה ככלי פוליטי.
במקום זאת הציע להקים גוף חקירה "על בסיס הסכמה לאומית רחבה", בדומה לנציבות האמריקאית שהוקמה אחרי מתקפות ה-11 בספטמבר — הצעה שנדחתה במהירות על ידי האופוזיציה.
דו"ח ועדת המומחים קבע כי הפשיטה המפתיעה של חמאס "התרחשה על רקע מודיעין איכותי ומיוחד שהיה כבר ברשות יחידות שונות של הצבא.
"מנקודת מבט צבאית פנימית, ברור כי על אף האזהרה, לא ננקטו הצעדים הצבאיים הנדרשים לשיפור ערנותה או מוכנותה של הצבא," הוסיף, וכינה את הכשל "מתמשך, מערכתי וארגוני".
מקור: TRTWorld and agencies
