על פי דיווח שפורסם בעיתון הכלכלי הישראלי "כלכליסט", היועץ המשפטי של משרד האוצר, דודי קופל, שיגר מכתב חריף ליועצת המשפטית של ועדת הכנסת ובו אזהרה מפני השלכותיו הכלכליות ההרסניות של "חוק יסוד: לימוד תורה".
לפי עמדת קופל המובאת בדיווח, החוק – שאושר כבר בקריאה ראשונה בהכנסת – עלול לגרום לנזקים של עשרות מיליארדי שקלים לכלכלה המקומית.
החשש המרכזי במערכת הרשמית הוא כי הצעת החוק, שנועדה להעניק מטריה חוקתית לפטור מגיוס עבור תלמידי הישיבות החרדים, תשנה באופן שורשי את המסגרת התקציבית ותעמיק את אי-השילוב של גברים חרדים בצבא ובשוק העבודה, צעדים שיביאו לירידה דרסטית ברמת החיים של כלל האזרחים.
ניסיון לעקוף את חובת השירות בצבא
הצעת חוק היסוד הנוכחית מקודמת במסלול מזורז על ידי הממשלה הישראלית, מתוך כוונה להשלים את חקיקתה לקריאה שנייה ושלישית בתוך שבועיים, רגע לפני פיזור הכנסת המתוכנן.
מטרתה המרכזית של היוזמה היא לעגן את לימוד הדת היהודית כערך חוקתי עליון שיגבר על עקרון השוויון בפני החוק.
צעד זה נולד כמענה משפטי ישיר לפסיקות קודמות של בית המשפט העליון הישראלי שביטלו את הסדרי הפטור ההיסטוריים, והוא נועד למנוע את גיוסם של עשרות אלפי חרדים לשורות צבא הכיבוש, המצוי ממילא במצוקת כוח אדם חריפה בעקבות המלחמות הבלתי פוסקות של ישראל.
העלויות הכלכליות של המלחמה
בחוות הדעת המשפטית של האוצר, כפי שנחשפה בדיווח, מודגש כי צבא הכיבוש הצהיר על צורך מיידי וקריטי בתוספת של לפחות 12 אלף חיילים בשירות חובה.
כיום, את הפער העצום הזה ממלאים באמצעות הארכה חסרת תקדים של שירות אנשי המילואים, שנקראים פעם אחר פעם לחודשים ארוכים בשטח.
העלות הכלכלית המצטברת של מערך המילואים הישראלי לבדו בין השנים 2023 ל-2026 צפויה לעבור את רף ה-170 מיליארד שקלים.
באוצר מבהירים כי העברת החוק תנציח את הנטל הכלכלי והצבאי על פלח קטן באוכלוסייה, תפגע בצמיחה הכלכלית, תביא לשחיקה חריפה בהכנסות המדינה ממסים ותערער את היכולת לספק שירותים ציבוריים בסיסיים.
מקור: TRT World and agencies



















