הקלטות אודיו שדלפו חושפות כשלים מערכתיים של צבא ישראל לפני ה-7 באוקטובר
הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי מספר על שנים של טעויות שיפוט מודיעיניות והתעלמות מאזהרות, תוך שהוא מתייחס למחלוקת ציבורית גוברת בנוגע לאחריות.
הקלטות אודיו שפורסמו לאחרונה מפגישה סגורה עם משפחות החטופים חושפות את הרמטכ"ל לשעבר הרצי הלוי מציג את גרסתו לשרשרת הכשלים שהובילו לאירועי ה-7 באוקטובר. ההקלטות, ששודרו על ידי התקשורת הישראלית, מספקות את התיאור המפורט ביותר של הלוי עד כה על פערים מודיעיניים, קריאות שגויות אסטרטגיות וחילוקי דעות פנימיים בתוך מערכת הביטחון הישראלית.
בהקלטות, הלוי אומר שחמאס בילה שנים בטיפוח תדמית של יציבות - חיפוש אישורים להעברות כספיות וחומריות הכרחיות לעזה הנצורה, תוך צמצום הפרופיל המבצעי הגלוי שלו - גישה שעיצבה את ההערכות הישראליות במוסדות המדינה הפוליטיים, הצבאיים והמודיעיניים. הלוי מציין כי במהלך תקופה זו, הממסד הישראלי הקל את הפיקוח על מנגנונים פיננסיים והומניטריים מסוימים במסגרת המצור על עזה, מתוך אמונה שאסטרטגיית בלימה זו הפחיתה את הסבירות לעימות. לדברי הרמטכ"ל לשעבר, חמאס השתמש בסביבה זו כדי להסתיר שינויים משמעותיים באימונים ובהתנהגות המבצעית שלו.
חלק משמעותי מההקלטה נוגע לאזהרות שהעלתה מש"ק מודיעין, שזיהתה שינוי פתאומי בדפוסי האימונים של חמאס שבועות לפני המתקפה. הלוי אומר שהתראותיה לא אומצו על ידי קצינים בכירים ברמת החטיבה, דבר המשקף את מה שהוא מתאר כקונצנזוס אנליטי רחב יותר שחמאס חיפש יציבות ולא הסלמה. ההקלטות מתארות גם כיצד, במהלך תקופות חגים יהודיות, חמאס אכף רגיעה לאורך גדר הגבול ושלח מסרים באמצעות מתווכים המצביעים על כך שהמצב בשליטה - אותות שהמודיעין הישראלי פירש כמאמץ לשמור על שקט.
הלוי מספר על פגישה עם בכיר בשב"כ בערב ה-6 באוקטובר. שניהם, לדבריו, האמינו שאין אינדיקציה לסכנה מיידית. בסביבות השעה 03:10 ב-7 באוקטובר, הוא קיבל דיווח על "סימנים חשודים" בתוך עזה, אך ההערכה הראשונית הן מצד המודיעין הצבאי והן מצד השב"כ הציעה שהמצב נותר ללא שינוי. מספר שעות לאחר מכן, חמאס פתח במתקפה מתואמת.
בקלטת האודיו, הלוי מתאר גם את הכניסה לבונקר הפיקוד התת-קרקעי ב-7 באוקטובר ואת אמירתו לקצינים בכירים: "המטכ"ל והצבא נכשלו. הייתי הרמטכ"ל באותו יום, ואני אחראי". הוא מתייחס להופעתן של טענות קונספירציה המופצות בשיח הפוליטי בישראל, וקובע כי לתיאוריות כאלה אין בסיס עובדתי ותורמות לחוסר אמון הציבור. הלוי אינו מציין שמות של אנשים אך מרמז כי התפשטותן של טענות כאלה הוגברה למטרות פוליטיות.
הוא גם מגן על החלטתו למנות את האלוף שלומי בינדר לראש מנהלת המודיעין הצבאי של ישראל, למרות ביקורת ציבורית על תפקידו של בינדר ב-7 באוקטובר. הלוי אומר שערך סקירה מקיפה והגיע למסקנה כי בינדר פעל ביעילות לאחר שהתברר היקף המתקפה. הוא טוען כי לאחר קריסת מספר תהליכי מודיעין באותו בוקר, המנהלת נזקקה למפקד מנוסה המסוגל לייצב את הארגון.