העיתון ג׳רוזלם פוסט דיווח כי איראן משקמת את יכולת הייצור של הטילים הבליסטיים שלה לאחר המלחמה ב-2026 בקצב מהיר בהרבה מכפי שישראל צפתה.
לפי הדיווח, שהתבסס על גורמי ביטחון ישראלים שזהותם לא נמסרה, צבא ישראל והמוסד לא צפו את קצב ההתאוששות של היכולות הצבאיות האיראניות.
כארבעה חודשים לאחר תום המלחמה, זיהה צבא ישראל התאוששות מהירה לא רק בתחומים מסוימים, אלא בחלקים רבים של התעשייה הביטחונית האיראנית, לרבות בתחום הטילים הבליסטיים.
בדיווח צוין כי במשך חודשים דבקו גורמים ישראלים בהערכתם שלפיה התשתית של התעשייה הצבאית האיראנית הוסגה שנים לאחור, אך ההתפתחויות האחרונות העמידו הערכה זו בספק.
ייצור הטילים חודש גם לאחר התקיפות הקודמות של ישראל
צבא ישראל טען כי התקיפות שביצע באוקטובר 2024 נגד 20 מתקנים הקשורים לטילים ולתעשייה הצבאית באיראן עיכבו את ייצור הטילים במדינה בשנה לפחות.
אולם לפי הדיווח, איראן חזרה לקצב גבוה של ייצור טילים בליסטיים כבר בתחילת 2025.
לאחר שישראל תקפה ביוני 2025 כ-100 מטרות הקשורות לטילים ולתעשייה הצבאית, היא טענה הפעם כי יכולת הייצור של איראן הושבתה למשך כמה שנים.
למרות זאת, מספר הטילים שישראל העריכה כי היו בידי איראן ביוני 2025 עמד על כ-1,300, אך עד פברואר 2026 הוא הגיע ל-2,500.
העיתון דיווח כי במהלך המלחמה שנמשכה כ-40 יום ב-2026, ארצות הברית וישראל תקפו באיראן יותר מ-2,600 מטרות הקשורות לטילים ולתעשייה הצבאית, וכי מספר התקיפות הכולל הגיע לכ-30 אלף.
גורמים ישראלים העריכו לאחר המלחמה כי בידי איראן נותרו בין 500 ל-1,000 טילים ארוכי טווח. עם זאת, בעקבות חידוש הייצור, קצב הייצור הפך למשמעותי יותר מגודל המאגר הנוכחי.
לפי הערכת העיתון, אם איראן תוכל לייצר בין 100 ל-300 טילים בחודש, היא עשויה להשיב את מאגר הטילים שלה לרמתו מיוני 2025 במחצית הראשונה של 2027, ולשוב ולהוות איום משמעותי על ישראל ב-2028.
