הרצי הלוי, לשעבר ראש המטה הכללי של צבא הכיבוש הישראלי, מסר עדות במשטרה במסגרת חקירת "פרשת בילד" — הדלפת מסמך מודיעיני חסוי לטבלואיד הגרמני בקיץ 2024.
לפי הדיווחים, ההדלפה בוצעה לכאורה מתוך לשכת נתניהו כדי להשפיע על דעת הקהל לאחר הוצאתם להורג של שישה חטופים ישראלים ברפיח, אירוע שהצית זעם ציבורי על ממשלת נתניהו ומדיניותה.
הלוי אינו חשוד, אך עדותו נמשכה שעות.
במקביל, ראש הסגל בלשכת נתניהו, צחי ברוורמן, נחקר באזהרה בחשד לשיבוש חקירה ונאסר עליו להיכנס ללשכה.
דוברו לשעבר של נתניהו, אלי פלדשטיין — החשוד המרכזי — טען כי ברוורמן ידע מראש על חקירה סמויה ואף הבטיח שיוכל "לסגור את העניין". פלדשטיין טען כי פגש את ברוורמן בחניון תת־קרקעי בקריה, שם נאמר לו כי רשימת החשודים מגיעה עד ללשכת ראש הממשלה.
בעקבות טענותיו נחקר גם דובר הלשכה עומר מנסור, אך שופט בית המשפט מתח ביקורת חריפה על מעצרו. השופט אישר כי פלדשטיין ניסה להפוך לעד מדינה, אך הפרקליטות דחתה את ההצעה.
בדיון בבית המשפט אישר השופט מזרחי כי פלדשטיין ניהל מגעים להפוך לעד מדינה, אך הפרקליטות החליטה שלא לחתום עמו על הסכם.
סנגוריו של ברוורמן טענו כי עדותו של פלדשטיין נגועה באינטרס ברור להרחיק מעצמו אחריות, שכן הוא עצמו חשוף לעונשי מאסר כבדים בגין העברת חומר מודיעיני חסוי.
במקביל, המשטרה ביקשה להרחיק את מנסור מלשכת ראש הממשלה לשבועיים נוספים בטענה שהוא חשוד בשיבוש.
אחד הצעדים השנויים במחלוקת בחקירה היה החלטת השופט מזרחי להתיר למשטרה להחרים את חומרי הגלם המלאים מראיון פלדשטיין לתאגיד "כאן".
הנהלת התאגיד סירבה לדרישה, והגדירה אותה כפגיעה חמורה בחיסיון עיתונאי, בחופש העיתונות ובהגנה על מקורות. בתגובתה הודיעה כי תיאבק בצו באמצעים משפטיים, כפי שעשו גופי תקשורת בעבר מול ניסיונות רשויות הכיבוש לכפות מסירת חומרי גלם עיתונאיים.
מקור: TRT World and agencies
