מהעמדות באוקראינה ועד לאיום מהרקטות הבליסטיות של איראן, סביבת הביטחון של נאט״ו הופכת רב־זירתית — ויותר ויותר בלתי צפויה. כשמנהיגי בעלות הברית ייפגשו באנקרה ב־7–8 ביולי, הפסגה תתקיים על רקע מלחמות חופפות וקווי שבר גיאופוליטיים מתרחבים, המעצבים מחדש את סדרי העדיפויות האסטרטגיים של הברית הטרנס־אטלנטית בקצב מהיר יותר מזה שבו הדוקטרינה הרשמית מסוגלת להדביק את השינויים.

הפסגה מגיעה בזמן שמלחמת רוסיה באוקראינה נכנסת לשנתה הרביעית, העימות הצבאי האחרון בין ארה"ב וישראל לבין איראן הגביר את חוסר היציבות במזרח התיכון, ובעלות הברית ממשיכות להתמודד עם דרישות גוברות להגדלת הוצאות הביטחון על רקע לחצים כלכליים פנימיים.

ראשי הפרלמנטים של בעלות ברית נאט״ו קראו להשקעות הגנתיות חזקות יותר, לתיאום מעמיק יותר, להמשך התמיכה באוקראינה ולסולידריות מוגברת בברית במהלך פסגת הפרלמנט של נאט״ו שאותה אירחה טורקיה באיסטנבול ביום שני, לקראת הפסגה הראשית באנקרה.

בשונה מפסגות קודמות שהתמקדו בהרחבת הברית או בהגדרת חזון אסטרטגי חדש לנאט״ו, צפויה הישיבה באנקרה להתמקד ביישום — בהפיכת התחייבויות פוליטיות שאפתניות ליכולות צבאיות.

זה כולל הרחבת ייצור התעשייה הביטחונית, חיזוק עמדת ההרתעה של נאט״ו, אספקת תמיכה צבאית ארוכת טווח לאוקראינה ומענה לנוף ביטחוני שמשתנה במהירות ומתרחב ממזרח אירופה ועד המזרח התיכון.

לקראת הפסגה, נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן הצהיר כי אנקרה תספק את ה"במה החזקה ביותר" לבעלי ברית להחלפת ניסיון, וקרא לארכיטקטורת ביטחון "ללא תנאים" שתהיה מסוגלת להגיב לאיומים גלובליים המורכבים יותר.

בשיחת טלפון עם קנצלר גרמניה פרידריך מרץ ביום שני, הדגיש ארדואן גם את הצורך בהתחייבות חזקה מבעלות הברית להגדיל את יכולות ההגנה של אירופה ולשמר את ה"קשר הטרנסאטלנטי" כאשר נאט״ו נכנסת, כפי שתיארו רבים, לשלב אסטרטגי חדש.

ראש שירות החוץ של האיחוד האירופי, קאיה קלס, שביקרה בטורקיה לקראת הפסגה, תיארה את המפגש באנקרה כרגע "היסטורי" עבור הברית וטענה שנאט״ו חייבת להציג אחדות בזמן שיחסי הטרנסאטלנטיקה נתונים למתח. היא אמרה שהפסגה תתמקד בהגדלת ייצור ההגנה, בחיזוק ההרתעה ובהערכת "מה עוד אנחנו יכולים לעשות עבור אוקראינה", וקראה להשקעה גבוהה יותר ביכולות צבאיות משותפות.

מהאסטרטגיה אל היישום

לפי מחמט אוזקאן, פרופסור ליחסים בינלאומיים במכון המלחמה המשותפת של אוניברסיטת ההגנה הלאומית של טורקיה, פסגת אנקרה מסמלת נקודת מפנה בהתפתחות נאט״ו.

"פסגת אנקרה יש להבין אותה בעיקר כפסגת יישום ולא כפלטפורמה לכיול אסטרטגי גדול," אמר אוזקאן ל‑TRT World.

"הנושא המרכזי כבר אינו הגדרת איום חדש או עדכון המושג האסטרטגי של נאט״ו. זהו הפיכת ההתחייבויות להוצאה לפועל בעניין הוצאות ביטחון, ייצור תעשייתי ופיתוח יכולות צבאיות."

לפי אוזקאן, הברית נכנסת למה שהוא מכנה השינוי השני שלה שלאחר המלחמה הקרה, כאשר המעבר הוא מהגדרה עצמית באמצעות איומים חיצוניים אל בניית בסיס תעשייתי־ביטחוני בר־קיימא שיכול לתמוך בהרתעה לטווח ארוך.

מריאן דוריס, מומחה למדיניות חוץ בפרלמנט האירופי בבריסל, מסכים שבגדול היישום ישלוט בפסגה, אך טוען שנאט״ו אינה יכולה להתחמק משאלות אסטרטגיות רחבות יותר.

"המשמעות של האירוע הזה אינה בנאומים ראוותניים אלא בהכרה במצב הנוכחי, בעתיד האפשרי וביכולת ליישם עמדות אלה," אמר דוריס ל‑TRT World.

לדבריו, סדר היום המרכזי של הפסגה כולל תכנון הרתעה, חלוקת נטל, מימון ההגנה והגדרת הכיוון העתידי של נאט״ו.

"נדרשת יותר פרגמטיות, פחות פניקה וכייוונון אסטרטגי משמעותי יהיה בהחלט נחוץ," הוסיף דוריס, וטען שמקבלי ההחלטות מסוימים עדיין תקועים בהנחות גאופוליטיות שמקורן בסוף המאה העשרים בעוד שאיומים ביטחוניים חדשים ממשיכים לצוץ.

הוצאות ביטחון וקיבולת תעשייתית

אחד היעדים המרכזיים של הפסגה צפוי להיות יישום מסגרת ההשקעה ההגנתית השאפתנית של נאט״ו, שלפיה בעלות הברית הסכימו לשאוף להשקיע 5 אחוזים מהתמ״ג עד 2035, תוך שילוב הוצאות ביטחוניות מסורתיות עם הוצאות על תשתיות, חוסן וניידות צבאית.

עם זאת, שני המומחים טוענים שהיעילות העתידית של הברית תלויה פחות בהתחייבויות כספיות ויותר בשאלה האם השקעות אלה יניבו יכולת צבאית ממשית.

"הקיימות של התמיכה באוקראינה תהיה יותר ויותר תלויה בקיבולת התעשייתית מאשר בהצהרות פוליטיות בלבד," אמר אוזקאן.

ממשלות אירופיות עומדות בפני לחצים תקציביים, מגבלות פוליטיות ועייפות ציבורית גוברת אחרי שנים של תמיכה בקייב, הוא הוסיף. תגובת נאט"ו הייתה לכן לאמץ מוסדות לייצור הגנה ולהרחיב את התפוקה התעשייתית כדי שעזרה צבאית תהיה בת־קיימא בטווח הארוך.

דוריס הזהיר אף הוא מפישוט הביטחון אךויות ליעדי תקציב בלבד. "את הביטחון אי־אפשר לצמצם רק לתחום ההוצאות הביטחוניות," אמר. "הוא צריך לשקף גיאוגרפיה, קיבולת תעשייתית וזיהוי איומים אמיתיים."

אוקראינה נשארת האתגר המנחה של נאט"ו

למרות חוסר היציבות הגובר במזרח התיכון, אוקראינה תישאר עדיפות אסטרטגית מרכזית של הברית.

יותר מארבע שנים למלחמת רוסיה באוקראינה, צפויים מנהיגי נאט"ו לדון כיצד לתמוך בטווח הארוך בקייב מבחינה צבאית, תוך התייחסות ללחצים פוליטיים וכלכליים גוברים ברחבי אירופה.

עם זאת, שמירת התמיכה באוקראינה נעשית פוליטית מורכבת יותר. עייפות ציבורית, מגבלות כלכליות ושינויים בפוליטיקה הפנימית באירופה מעוררים שאלות אם ממשלות יכולות להמשיך ולספק סיוע צבאי ללא הגבלת זמן.

אוזקאן טוען שמגבלות תקציב, לחצים פוליטיים פנימיים ועייפות ציבורית באירופה הופכים את הצורך לאינטגראציה של ייצור הגנה למשהו קריטי במקום להסתמך על חבילות סיוע נקודתיות.

דוריס מציין כי הפוליטיקה הפנימית עלולה להגביל עוד יותר ממשלות אירופיות. "העייפות ממלחמה ממושכת נראית בכל מקום," אמר, וציין שאמנם מוסדות אירופיים רבים נשארים מחויבים לתמוך באוקראינה, אך ממשלות נבחרות מתמודדות עם התנגדות פנימית גוברת ככל שלחצים כלכליים מתגברים.

השאלה העומדת בפני המנהיגים באנקרה, אם כך, אינה האם נאט"ו תמשיך לתמוך באוקראינה, אלא האם הברית תוכל לבנות את הקיבולת התעשייתית והפוליטית הנדרשת לשמור על תמיכה זו לאורך זמן.

איראן מחזירה את הפלנג הדרומי של נאט"ו למוקד

אם אוקראינה נותרה האתגר הצבאי המנחה של נאט"ו, הקמפיין הצבאי האחרון של ארה"ב וישראל נגד איראן הרחיב את סדר היום האסטרטגי של הברית. בעוד שמלחמת רוסיה באוקראינה ממשיכה לשלוט על המקף המזרחי של נאט"ו, חוסר היציבות במזרח התיכון חיזק את הדאגה שמשימות על השלוחה הדרומית אינן יכולות להיחשב משניות.

למרות שאיראן מחוץ לאזור המבצעי הרשמי של נאט"ו, העימות החריף חששות שחוסר היציבות במזרח התיכון משפיע ישירות על ביטחונה של הברית דרך שווקי האנרגיה, נתיבי הסחר הימי, הגירה, איומי סייבר וסיכון להסלמה אזורית רחבה יותר.

עבור טורקיה, השוכנת על גבול אחד האזורים הסוערים בעולם ושומרת על דיאלוג גם עם בעלות ברית מערביות וגם עם מעצמות אזוריות, העימות הדגיש עוד יותר את חשיבותה האסטרטגית בתוך נאט"ו.

"הנקודה הדרומית צפויה לקבל תשומת לב משמעותית," אמר אוזקאן. "החוסר יציבות במזרח התיכון חוצה יותר ויותר עם דאגות הביטחון האירופיות. ביטחון אנרגיה, לחצי הגירה, סכסוכים אזוריים ומתחים הקשורים לאיראן משפיעים ישירות על מדינות נאט"ו."

עם זאת, לטענתו ההתפתחויות הללו משלימות בסופו של דבר את העדיפויות העיקריות של נאט"ו במקום להחליפן. "הנושא המנחה של הפסגה יישאר תעשייתיות והרתעה. סדר היום של הפלנג הדרומי יידון פחות כבעיה אזורית נפרדת ויותר כאחד המניעים של הצורך של נאט"ו בעמידות, בכשירות ומיכולויות ייצור בהגנה."

דוריס סבור גם כי ההתנגשויות עם איראן עיצבו משמעותית את החישובים הגאופוליטיים של נאט"ו. "המצב הרחב במזרח התיכון דוחף מדינות רבות לשים לב יותר לפלנג הדרומי כי חוסר היציבות שם יש לה השלכות ישירות דרך שווקי האנרגיה, נתיבי הים, סיכוני הסלמה, לחצי הגירה, איומי סייבר ואי־וודאות אסטרטגית רחבה יותר," אמר.

איזון בין דאגות אלה לבין המשך המיקוד של נאט"ו ברוסיה ובאוקראינה צפוי להיות אחד האתגרים הפוליטיים הרגישים ביותר בפסגה.

הכרה הולכת וגדלה בטורקיה ככוח תעשייתי

אירוח הפסגה משקף גם את חשיבותה הגוברת של טורקיה במערכת התעשייתית־ביטחונית המתפתחת של נאט"ו.

נשיא ארדואן ניצל את תקופת ההכנות לפסגה כדי להדגיש שסולידריות בברית צריכה לכלול הסרת מגבלות על סחר ביטחוני בין בעלות הברית ושילוב מעמיק יותר של טורקיה ביוזמות ההגנה האירופאיות.

הוא טען גם כי סדר היום של נאט"ו צריך לכלול מעבר לאוקראינה ולהתייחס לחוסר היציבות במזרח התיכון, בעזה, באיראן ובאתגרים רחבים יותר העומדים בפני הפלנג הדרומי של הברית.

עדיפויות אלה משקפות שאיפתה הרחבה של אנקרה למקם את עצמה לא רק כעוגן בדרום־מזרח של נאט"ו, אלא גם כיצרן הגנתי הכרחי ושחקן אסטרטגי.

"ככל שנאט"ו מקדישה עדיפות גבוהה יותר לייצור הגנה, לשרשראות אספקה ולעמידות תעשייתית, ההרחבה של קיבולת התעשייה הביטחונית של טורקיה הופכת לנכס משמעותי," אמר אוזקאן. "הברית מחדירה לארכיטקטורת התעשייה המתהווה שלה יצרנים ביטחוניים כשירים."

דוריס רואה בפסגה הכרה בחשיבותה הגאופוליטית הרחבה של טורקיה. "לטורקיה מיקום גיאוגרפי ופוליטי ייחודי בצומת בין אירופה, אזור הים השחור, הים התיכון והמזרח התיכון," אמר.

"זו לא תוצאה מקרית. זו אסטרטגיה ארוכת טווח ומחושבת של ההנהגה הטורקית הנוכחית, שממזגת וקטורים אסטרטגיים שונים לפי האינטרס הלאומי. בתחום התעשייה הביטחונית והטכנולוגי זה הניב צמיחה מוחשית, כמעט כמו רקטה."

קאיה קלס של האיחוד האירופי הדגישה גם היא את חשיבותה האסטרטגית הגוברת של טורקיה, ותיארה אותה כחיל היבשה השני בגודלו בנאט"ו עם תעשייה ביטחונית חזקה ו"תפקיד בולט מאוד מאוד" בביטחון האירופי וביציבות האזורית. היא אמרה שמעורבות קרובה יותר עם אנקרה חיונית לאור השפעתה במזרח התיכון, הקווקז ואזור הים השחור.

אין משבר פנימי בנאט"ו

מעבר לאיומי הביטחון החיצוניים, פסגת אנקרה תדון גם בהבדלים בתוכה של נאט"ו עצמה.

הדגש המחודש של נשיא ארה"ב דונלד טראמפ והממשל שלו על חלוקת העומס ועל גישה יותר טרנזקציונלית כלפי בריתות החזירו את הוויכוח על האוטונומיה האסטרטגית של אירופה, בעוד תגובות אירופאיות שונות למלחמה האחרונה של ארה"ב וישראל נגד איראן חשפו תפיסות איום והעדפות לאומיות שונות בתוך נאט"ו.

לדברי אוזקאן, שמירה על קונצנזוס עשויה כעת להיות האתגר הגדול ביותר של נאט"ו. "אחד הלקחים המרכזיים מניסיונה של נאט"ו שלאחר המלחמה הקרה הוא שהאתגר הגדול של הברית אינו תמיד איומים חיצוניים, אלא היכולת לשמור על קונצנזוס פנימי לגבי האופן שבו יש להגיב."

הוא טוען שהדגשת שיתוף פעולה תעשייתי־הגנתי של נאט"ו היא בעצמה ניסיון ליצור בסיס חדש לאחידות הברית שמושתת על אינטרסים כלכליים ותעשייתיים משותפים במקום על תפיסות איומים משותפות בלבד.

אוזקאן צופה שטורקיה תציב את עצמה כשחקן מאזן פרגמטי שמסוגל לקיים דיאלוג בין אזורים שונים תוך הדגשת אחדות הברית במקום להצטרף למחנות מתנגשים.

דוריס דוחה אף הוא את ההצעות שהמחלוקות של ימינו חסרות תקדים. "היחסים הפנימיים בנאט"ו מעולם לא היו הרמוניים לחלוטין," ציין.

בעוד שהרטוריקה של טראמפ עשויה להיראות יותר טרנזקציונלית מזו של ממשלות קודמות, לטענתו ההבדלים הבסיסיים משקפים בסופו של דבר אינטרסים לאומיים מתחרים ולא משבר מהותי בתוך נאט"ו.

"העימות עם איראן הוא הנושא שממנו נובעים רוב המתחים בנאט"ו היום," אמר. "כמה מנהיגים אירופיים אינם נלהבים מהעימות הזה. בסופו של דבר זה עניין של אינטרסים של שחקנים מסוימים."

לפי אנליסטים, הדיון באנקרה צפוי לכן להרחיב את עצמו מעבר להוצאות הביטחון וליכולות הצבאיות. הוא יבחן גם האם נאט"ו יכולה לשמור על מלכודת פוליטית כשברית מתמודדת בו־זמנית עם משברים על פלנגיה המזרחית והדרומית, תוך התחשבות בהעדפות לאומיות ואסטרטגיות המגוונות ההולכות ומתעצמות בקרב חברותיה.