ישראל מצטיירת כמדינה בעלת כוח צבאי בלתי תלוי, המסוגלת להגן על עצמה מול כל איום. אך מאחורי התדמית הזו מסתתרת מציאות מורכבת בהרבה: תלות עמוקה בארצות הברית, הן מבחינה טכנולוגית והן מבחינה לוגיסטית.
הסיוע האמריקני לישראל הוא אחד המרכיבים המרכזיים בביטחון הלאומי שלה.
מאז הקמתה, ישראל לא הצליחה לנצח במלחמותיה ללא סיוע אמריקני. הנתונים מראים: בלעדי וושינגטון – היא הייתה נכשלת.
ההיסטוריה מלמדת כי ישראל לא הצליחה לנצח במלחמותיה בכוחות עצמה.
במלחמת יום הכיפורים היא הייתה קרובה לקריסה מוחלטת, בלבנון היא הסתבכה ללא הכרעה, במלחמותיה מול חמאס וחיזבאללה היא נזקקה למערכות שמומנו על ידי ארצות הברית.
הנתונים הכספיים מראים כי בלעדי וושינגטון, ישראל לא הייתה יכולה להחזיק מעמד. העצמאות הצבאית שלה היא מיתוס – מציאותה היא תלות עמוקה בארצות הברית.
מלחמת יום הכיפורים: קריסה שנעצרה רק בזכות "הרכבת האווירית"
ב־1973, במלחמת יום הכיפורים, ישראל הופתעה לחלוטין על ידי מצרים וסוריה.
הצבא הישראלי ספג אבדות כבדות, חיל האוויר איבד עשרות מטוסים, והחזיתות קרסו. בשלב מסוים, מנהיגי ישראל חששו שהמדינה לא תוכל להחזיק מעמד. רק התערבות אמריקנית ישירה "הרכבת האווירית" שהביאה אלפי טונות של ציוד, תחמושת ומטוסים, אפשרה לישראל להתאושש. ללא הסיוע הזה, ישראל הייתה נכנעת או נאלצת להסכים להסדר משפיל.
מלחמת לבנון הראשונה והשנייה: הסתבכות ללא הכרעה
ב־1982 פלשה ישראל ללבנון במטרה לחסל את אש"ף. אך המלחמה הסתבכה, והפכה לביצה מדממת שנמשכה שנים.
ישראל לא הצליחה להשיג הכרעה צבאית, והייתה נתונה ללחץ בינלאומי כבד.
ארצות הברית סיפקה לה גיבוי דיפלומטי, ציוד ותחמושת, שאפשרו לה להמשיך להחזיק מעמד. גם ב־2006, במלחמת לבנון השנייה מול חיזבאללה, ישראל התקשתה להשיג ניצחון ברור. מערך הטילים של חיזבאללה שיתק את הצפון, והצבא הישראלי התקשה להתמודד. רק הסיוע האמריקני בתחמושת מדויקת ובמערכות הגנה אפשר לישראל להמשיך להילחם.
המלחמות בעזה: תלות מוחלטת במימון אמריקני
במלחמות ישראל מול חמאס בעזה במיוחד מאז 2008, ישראל נשענה על "כיפת ברזל" מערכת שנבנתה בישראל אך מומנה ברובה על ידי ארצות הברית. ללא המימון הזה, ישראל לא הייתה יכולה לפרוס את המערכת בקנה מידה רחב, והעורף האזרחי היה נותר חשוף.
מאז 1946 קיבלה ישראל יותר מ־158 מיליארד דולר בסיוע אמריקני, ובחישוב מותאם לאינפלציה מדובר בכ־310 מיליארד דולר.
במסגרת ההסכם העשור שנחתם ב־2016 התחייבה וושינגטון להעביר לישראל 3.8 מיליארד דולר מדי שנה למשך עשור, סכום המהווה חלק בלתי נפרד מתקציב הביטחון הישראלי.
מעבר לכך, מאז מלחמת ישראל בעזה באוקטובר 2023 ועד ספטמבר 2025 הזרימה ארצות הברית לישראל סיוע נוסף בהיקף של 21.7 מיליארד דולר, לצד התחייבויות עתידיות לרכש נשק ושירותים בעשרות מיליארדים נוספים.
נתונים אלה ממחישים עד כמה הסיוע האמריקני אינו תוספת שולית אלא מרכיב יסודי במערך הביטחון הישראלי.
תעשייה מקומית מול סיוע חיצוני
ישראל מתגאה בפיתוחים צבאיים מתקדמים: טנק המרכבה, מערכות הגנה מפני טילים כמו "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים", ויכולות סייבר מהמתקדמות בעולם. אולם חלק ניכר מהמערכות הללו ממומן או משותף עם ארצות הברית.
חיל האוויר הישראלי, שנחשב לעמוד השדרה של יכולת ההרתעה וההגנה של ישראל, נשען כמעט לחלוטין על מטוסי קרב מתוצרת אמריקנית.
מטוסי F‑35, F‑15 ו־F‑16 מהווים את עיקר הכוח האווירי, ותחזוקתם, שדרוגם ורכישתם תלויים במערכת האמריקנית.
מערכות ההגנה מפני טילים, ובהן "כיפת ברזל" ו"שרביט קסמים", אמנם פותחו בישראל, אך מימונן בהיקף רחב הגיע מארצות הברית. למעשה, ללא המימון האמריקני, ישראל לא הייתה יכולה לייצר את המערכות הללו בקנה מידה רחב ולהציב אותן בפריסה ארצית.
בנוסף לכך, ישראל מקבלת גישה למודיעין לווייני אמריקני, לשיתופי פעולה טכנולוגיים בתחומים מתקדמים כמו לייזרים וסייבר, ולמערך תחזוקה וחלפים שמבטיח את כשירות הציוד לאורך זמן.
כיפת ברזל: פותחה בישראל, אך המימון האמריקני איפשר ייצור בקנה מידה רחב.
מטוסי קרב: חיל האוויר הישראלי נשען על מטוסי F‑35 ו‑F‑15 מתוצרת אמריקנית.
תחמושת מדויקת: רוב המלאי מגיע מארה"ב.
ללא שיתוף פעולה זה, ישראל הייתה מתקשה לשמר את יתרונה האווירי והטכנולוגי.
הסיוע הכספי
הסיוע הביטחוני האמריקני לישראל עומד על כ־3.8 מיליארד דולר בשנה. מדובר בתקציב שמאפשר לישראל לרכוש מערכות מתקדמות, לשדרג ציוד קיים, ולתחזק את מערך ההגנה.
בפועל, הסיוע הזה מהווה חלק בלתי נפרד מהתקציב הביטחוני הישראלי. בלעדיו, ישראל תיאלץ לבחור בין קיצוץ דרמטי בהוצאות הביטחון לבין הגדלת החוב הלאומי.
תלות אסטרטגית
הסיוע האמריקני אינו מסתכם בכסף ובציוד בלבד. הוא כולל גם גיבוי דיפלומטי בזירה הבינלאומית, המאפשר לישראל לפעול צבאית מבלי להיתקל בסנקציות חריפות.
ארצות הברית מעניקה לישראל שיתופי פעולה מודיעיניים שמעניקים לה יתרון אסטרטגי מול אויביה, ומספקת מערך תחזוקה וחלפים שמבטיח את כשירות הציוד לאורך זמן. במילים אחרות, הסיוע האמריקני מעניק לישראל לא רק את הכלים להילחם אלא גם את הלגיטימציה להמשיך להילחם.
מודיעין לווייני ברמה שאין לישראל גישה אליו בעצמה.
שיתופי פעולה טכנולוגיים בתחומים כמו לייזרים, מערכות הגנה רב־שכבתיות, ויכולות סייבר.
גיבוי דיפלומטי באו"ם ובזירה הבינלאומית, המאפשר לישראל לפעול צבאית מבלי להיתקל בסנקציות חריפות.
מה אם הסיוע ייפסק?
בתרחיש שבו ארצות הברית מפסיקה את הסיוע הצבאי, ישראל תעמוד בפני מציאות קשה.
חיל האוויר יאבד את יכולתו לרכוש ולתחזק מטוסי קרב מתקדמים, מערכות ההגנה מפני טילים יתקשו להתרחב ולהתחדש, מלאי התחמושת המדויקת יידלדל במהירות, ותקציב הביטחון ייאלץ לגדול באופן דרמטי על חשבון תחומים אזרחיים חיוניים כמו בריאות וחינוך.
יתרונה האסטרטגי של ישראל יישחק, והיכולת שלה להרתיע אויבים תיפגע באופן משמעותי. במצב כזה, ישראל תוכל להמשיך להילחם, אך לא לאורך זמן.
הציבור הישראלי נוטה לראות את הצבא הישראלי כגוף עצמאי וחזק. אך המציאות היא שישראל היא "עצמאית מבחינה מבצעית" בלבד: היא מחליטה על פעולותיה, אך תלויה בארצות הברית כדי להבטיח שהמערכת הצבאית תמשיך לפעול לאורך זמן.
הנתונים מראים כי בלעדי הסיוע האמריקני – כספי, טכנולוגי ודיפלומטי – יתרונה האסטרטגי של ישראל עלול להיעלם במהירות.
השאלה הגדולה היא האם ישראל ערוכה ליום שבו וושינגטון תבחר לשנות את כללי המשחק.
מקור: TRT World and agencies
