יותר משנה לאחר הפסקת האש בין ישראל ללבנון, אי הוודאות ממשיכה לגבור בקריית שמונה שבצפון ישראל. בעוד שדנים ב"גל הגירה שני" בעיר, חלק מהתושבים מתארים את מצבם במילים קשות: "המקום הזה הוא בית קברות".

בעיר, שאוכלוסייתה מנתה כ-26,000 תושבים לפני ה-7 באוקטובר , מקורות מקומיים אומרים שכ-10,000 איש עדיין לא חזרו. אלו שחזרו כועסים בגלל הבטחות שלטענתם הממשלה לא קיימה; הם אומרים שחששותיהם לגבי העתיד גוברים.

המפגינים הגיבו באומרם, "אם זה יימשך, לא יישאר אף אחד", ו"הם החזירו אותנו לעיר הרוסה והשאירו אותנו לדאוג לעצמנו".

לאחר הפסקת האש, הם הצהירו כי נתנו לממשלה ולמנהל המקומי שנה, בתקווה שהדברים יחזרו למסלולם במהלך תקופה זו.

עם זאת, תושבי העיר שחשים שציפיותיהם לא מולאו אומרים שהם נפרדים מיותר ויותר משכניהם בגל השני של "נטישת הספינה הטובעת". על רקע זה, מאות אנשים יצאו שוב לרחובות.

בבוקר יום שלישי, 16 בדצמבר, התאספו מפגינים בכניסה לעיר, והצהירו כי הם רוצים שקולם יישמע עד לירושלים, וקראו לממשלה "להתעורר" ולנקוט צעדים דחופים להצלת האזור מוכה האסון.

במהלך המחאה, דיווחה המשטרה כי כביש 90 בכניסה לעיר נסגר לתנועה בשני הכיוונים וכי המפגינים הבעירו צמיגים.

המארגנים הדגישו כי הפעולה הייתה מחאה וציינו כי לא אפשרו לראש העיר ולחברי המועצה להשתתף בהפגנה.

הם הדגישו כי לא יסתפקו במחאה אחת בלבד עד שדרישותיהם ייענו.