שר הביטחון הישראלי ישראל כ"ץ הודיע בשידור חי ביום ראשון כי ידיח את אלוף אבי בלוט, המפקד הבכיר האחראי על הגדה המערבית הכבושה.
הסיבה לביקורת של כ"ץ כלפי בלות הייתה כוונת האלוף לחדש צו מעצר מינהלי נגד מתנחל קיצוני בשטח הכבוש.
השר גם הכריז על כוונתו למנות את האלוף דדו בר קליפה לתפקיד הצבאי המרכזי.
הצבא הישראלי לא איחר ובמהירות דחה בפומבי את ההחלטה שהוכרזה על ידי שר הביטחון בשידור חי.
הצבא אמר כי לכ"ץ אין סמכות חד־צדדית לפטר קצין בכיר, וכי מפקד חיל־הצבא רב־אלוף איל זמיר לא נעתר לדיון מראש.
לא רק שבלת יישאר בתפקיד, אלא שגם מינויי בכירים לא יתבצעו עד תחילת 2027.
במרכז המחלוקת עומד טל יינון דרדיק, מתנחל ישראלי שמעורב בתקיפת בחודש מרץ בכפר הפלסטיני ח'ירבת חומסה, שבה הוא הפשיט קורבן פלסטיני, קשׁר את איבר מינו באזיקוני פלסטיק והציב אותו לפני תהלוכה בכפר.
כ"ץ לא רצה ששיבתו של צו המניעה תתחדש. אולם בלות פעל אחרת, ולכך פגע בכבודו של כ"ץ.
כ"ץ הציג את הפעולה העצמאית של האלוף כמרד במדיניות הממשלה.
"הצגה" עבור אינטרסים פנים-מפלגתיים
נמרוד גורן, נשיא ומייסד המכון הישראלי למדיניות חוץ אזורית (מיטב"ם), אומר ל-TRT World כי התנהלות שר הביטחון היא "חסרת תקדים".
לפי גורן, כ"ץ ביצע את ה'מהלך' כדי לשפר את מעמדו בתוך הליכוד — המפלגה השלטת של ראש הממשלה בנימין נתניהו — לקראת הפריימריז, תהליך פנימי המכריע אילו מועמדים יתמודדו בבחירות הכלליות הקרובות באוקטובר.
כ"ץ נקט בעבר צעדים רבים כדי להבהיר לציבור שיש לו "יד על העליונה מול זמיר".
״זה בלתי מקובל לרוב הישראלים שאינם מעוניינים שהצבא יתפוליט או ישומש להשגת אינטרסים פנימיים במפלגה,״ אומר גורן.
העימות הפומבי משתלב בדפוס היסטורי של חיכוכים בין ממשלות בראשות נתניהו, ראש הממשלה שכיהן זמן רב ביותר, לבין הנהגת הצבא.
הבדלים בין הצבא לנתניהו היו "כמעט תמיד נוכחים", אומר גורן.
״מבחינה היסטורית, נתניהו נוטה לראות בקצינים הבכירים יריבים פוטנציאליים ולנסות להחלישם,״ הוא מוסיף, כשהסימנים למתח בין נתניהו לגנרלים ניכרים כבר בכיהודו הראשון בסוף שנות ה‑90.
גורמים ביטחוניים הביעו לעתים ביקורת על תהליך קבלת ההחלטות של נתניהו ועל העדפתו שיקולים פוליטיים על פני שיקולי ביטחון לאומי, אומר גורן.
הממסד הביטחוני של ישראל ניסה להזהיר את נתניהו מפני אפשרות של תקיפות פתע, בעודו עסוק במה שהוגדר שינויים במערכת המשפט לפני ה־7 באוקטובר 2023. "אבל נתניהו דחה זאת," אומר גורן.
המתחים החריפו לאחר הפלישה של חמאס, כאשר נתניהו התרחק במהירות מאירוע הכישלון הביטחוני והטיל אשמה על קצינים צבאיים, מציין גורן.
היו גם חילוקי דעות בין הממשלה והממסד הביטחוני בנוגע להזדמנויות לעצור את מלחמת עזה ולהשיב במהרה שבויים ישראלים — החלטות שעליהן הקצינים לחמו אך נתניהו סירב לקבלן.
״היה גם תחושה שנתניהו מבקש להאריך את הלחימה מטעמים פוליטיים, בניגוד לעמדת המומחים הביטחוניים,״ מוסיף גורן, וציין שנתניהו מרצה את המפלגות החרדיות בכך שמאפשר לקהילותיהן המשך פטור משירות צבאי.
ישראל היא מדינה שבמרכזה ביטחון לאומי עם צבא המבוסס על גיוס חובה. הצבא נהנה תפקיד ניכר בחיי היומיום, ושומרי הסדר הבטחוני מורשים לשאת נשק שירות בפומבי גם בשעות מחוץ לשירות.
ב־2024 הביע ראש המטה הכללי של צה"ל חוסר שביעות רצון ממדיניות המלחמה של נתניהו וביקר אותו בפומבי על חוסר "תוכנית לימי שאחרי" לעזה.
לאחרונה, מאות גנרלים לשעבר קראו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ למנוע מנתניהו להצית "אינתיפאדה שלישית בשטחי המערב" כדי להישאר בשלטון.
״צבא עם מדינה"
יאיר עמיתאי, חוקר פוסט־דוקטורט במכון לחירות ואחריות באוניברסיטת רייכמן, אומר שהצבא הישראלי תמיד היה "גדול ובעל השפעה יוצאת דופן" ביחס לגודל המדינה.
״היה אפילו פתגם שאומר שלא מדובר במדינה שיש לה צבא, אלא בצבא שיש לו מדינה,״ הוא מספר ל־TRT World.
גנרלים ישראלים רבים הצטרפו בעבר לפוליטיקה. שלושה מהם — יצחק רבין, אהוד ברק ואריאל שרון — אף עלו לכהן כראשי ממשלה.
בעשורים האחרונים, עם התרחבות הכלכלה והתחלפות הכוחות בין השמאל והימין, השפעת הצבא באופן יחסי נשחקה בקצב איטי, הוא אומר.
עם זאת, הצבא זוכה ל'רמות אמון הציבור הגבוהות ביותר' בקרב אזרחי ישראל, מוסיף עמיתאי.
מצד שני, גם הרכב קציני הדרג הבכיר השתנה. בפרט, חלה עלייה במספר המפקדים המגיעים ממעגלים ציוניים-דתיים ומקהילות המתנחלים בגדה המערבית.
הקשר הזה מסביר במידה מסוימת את המתח האחרון, אף שהעוצמה של העימות הייתה "לא שגרתית מאוד", הוא אומר.
״הניע העיקרי של השר נראה כשיקולים פוליטיים פנימיים,״ הוא מוסיף.
בפריימריז של הליכוד, המועמדים מתחרים על תמיכת חברי המפלגה, שלרוב מחזיקים בעמדות נוקשות יותר מאשר הבוחרים הכלליים בישראל, מציין עמיתאי.
״(בלות) נקט בעמדה תקיפה נגד אלימות של מתנחלים קיצוניים, בעוד לתנועת המתנחלים יש השפעה ניכרת בקרב מצביעי הפריימריז של הליכוד,״ הוא אומר.
מאוחר יותר ביקש כץ למתן את הרושם שפיטר את בלות', כשהוא מדגיש כי הגנרל מילא את תפקידו היטב וכי לא הייתה ביניהם מחלוקת.
עם זאת, ההצהרה הראשונית שנמסרה במהלך השידור החי – בשילוב עם היעדר התיאום עם הרמטכ"ל והקפאת המינויים הבכירים שבאה בעקבותיה – חשפו בבירור את עומק הקרע ביחסי הדרג האזרחי והדרג הצבאי בישראל.
גורן אומר כי הצבא הישראלי זוכה אמון היסטורי מצד הציבור, בעיקר בגלל השירות החובה.
עם זאת, אמון בהנהגת נתניהו נפגע משמעותית מאז ניסיון הרפורמה המשפטית ב־2023 ובמהלך מלחמת עזה.
סקרים ציבוריים קדם־בחירות מראים גם כי יותר ישראלים רואים בגדי איזנקוט, לשעבר ראש המטה הכללי, מועמד טוב יותר לראש הממשלה מאשר נתניהו.
המתחים ההיסטוריים בין ממשלות לצבא התקיימו תמיד, אך בדרך כלל היו "הבדלים לגיטימיים" על ביטחון לאומי וטופלו "מאחורי דלתיים סגורות", אומר גורן.
"באשר לתקרית כץ-זמיר האחרונה, היא נוגעת לניסיון הממשלה להגביל את הצעדים שנוקט הצבא נגד אלימות מתנחלים בגדה המערבית הכבושה", הוא אמר.
