מצרים הכריזה כי סכר התחייה האתיופי הגדול (GERD) "אינו לגיטימי", והודיעה כי היא שומרת על זכותה לנקוט בכל האמצעים הנדרשים להגנה על ביטחון המים הלאומי שלה, כך אמר שר ההשקיה ומשאבי המים האני סווילם.

במהלך תדרוך לתקשורת הזרה בקהיר, שאורגן על ידי שירות המידע הממלכתי, הדגיש סווילם כי השלמת הסכר בפועל אינה משמעה שקהיר קיבלה עובדה מוגמרת או ויתרה על זכויותיה ההיסטוריות במי הנילוס.

סווילם ציין כי הצהרת העקרונות מ-2015, שנחתמה על ידי מצרים, אתיופיה וסודאן, קבעה התחייבויות הדדיות לגבי מילוי המאגר, תפעולו והחלפת נתונים.

הוא הבהיר כי ההסכם אינו מקנה לאדיס אבבה סמכות לבצע פעולות חד-צדדיות, וכי המשך המילוי והתפעול ללא הסכם מחייב מהווה הפרה ישירה.

"הסכר אינו לגיטימי ויישאר כך. למצרים הזכות לנקוט בפעולה הולמת כדי להסיר את הנזק שנגרם לה", אמר סווילם. "נתנו לאתיופיה יותר מהזדמנות אחת וניסינו בכל דרך אפשרית להגיע להבנות, אך היא לא הגיבה ואף הפרה את הצהרת העקרונות."

סיכונים תפעוליים במורד הזרם

סווילם הזהיר כי תפעול לא מתואם עלול לגרום לשינויים חדים בזרימות הנהר במורד ולהעמיד בסיכון תפעולי סכרים במורד הזרם הן במצרים והן בסודאן.

הוא הוסיף כי הצהרות רשמיות מאדיס אבבה מרמזות שהמטרה העיקרית של הפרויקט חורגת מעבר לייצור חשמל.

סווילם ציין כי הקצאתה השנתית של קהיר, 55.5 מיליארד מטרים מעוקבים, מהווה בקושי 2.7% מתוך כ-2 טריליון מטרים מעוקבים של משקעים בכל אגן הנילוס.

בניגוד לכך, אתיופיה קיבלה יותר מטריליון מטרים מעוקבים של משקעים ב-2023 — כולל 467 מיליארד מטרים מעוקבים באגן הנילוס שלה — כאשר משאבי המים המתחדשים עמדו על 122 מיליארד מטרים מעוקבים בשנה.

הוא ציין שלאתיופיה יש יותר מ-18 מיליון הקטרים של קרקעות חקלאיות, לעומת 4.03 מיליון הקטרים במצרים, כאשר החקלאות המסתמכת על משקעים באתיופיה משתמשת בכ-148 מיליארד מטרים מעוקבים של "מים ירוקים" בשנה, לצד 9.68 מיליארד מטרים מעוקבים של "מים כחולים".

בעוד שקהיר וח'רטום דורשות הסכם מחייב מבחינה משפטית שיכלול פרוטוקולים למקרים של בצורת, אדיס אבבה טוענת שהסכם כזה אינו נחוץ.