שגרירות בריטניה בתל אביב ניצבת בפני סימני שאלה משפטיים ומוסריים לאחר שנחשף כי סגנית ראש אגף שירותים תאגידיים ומשאבי אנוש, גילה בן־יעקב פיליפס, מחזיקה בית בכרם רעים — התנחלות שנבנתה על אדמות פלסטיניות בגדה המערבית הכבושה.
לפי מומחי סנקציות, קשר כלכלי ישיר או עקיף לחברה “עמנה”, שהטילה עליה בריטניה סנקציות בשל תמיכה והסתה לאלימות מצד מתנחלים, עלול להוות הפרה של החוק הבריטי ולפגוע בהליכי הסיווג הביטחוני לשירות המדינה בחו״ל.
בן־יעקב פיליפס עברה לכרם רעים ב־2022 ורשמה את ביתה החדש במסמכים פיננסיים. אף שהרכישה לא הייתה ישירות מעמנה ולפני הטלת הסנקציות, תושבי פרויקטים של עמנה מחויבים בתשלום חודשי לחברה — תשלום המופיע בדוחות כספיים שנראו לכתבים.
מומחים מדגישים כי בחוקי הסנקציות של בריטניה אין סף “זניח”; כל העברת כספים או משאבים כלכליים לגוף מסומן נחשבת להפרה, גם אם הסכום קטן.
מעבר לשאלת החוק, העלו המומחים סוגיות של סיווג ביטחוני ושקיפות: עובדים שאינם אזרחים בריטיים חייבים לעמוד בדיני הסנקציות של הממלכה המאוחדת כדי לקבל סיווג, במיוחד בתפקידים עם אחריות על נתונים רגישים וניהול כספים. אם שכרה של בן־יעקב פיליפס מסייע, ולו בעקיפין, לתשלומי עמנה — השגרירות עצמה עשויה להיות חשופה לטענה של הפרת סנקציות. דף ההנחיות הממשלתי מדגיש חובת בדיקת נאותות מעמיקה, לרבות מבני בעלות וקשרי אנוש.
כרם רעים הוקמה תחילה כמוצב בלתי חוקי והוכשרה בדיעבד על ידי ישראל ב־2017 — צעד שאינו הופך את ההתנחלות לחוקית במשפט הבינלאומי.
הקהילה פועלת בסינון חברתי של מועמדים, ובבחירות 2022 רוב מוחלט מתושביה תמך במפלגה הימנית הקיצונית בראשות שר האוצר בצלאל סמוטריץ׳, המצוי תחת סנקציות בבריטניה.
מקור: TRT World and agencies
