נועם סולברג, יו"ר ועדת הבחירות המרכזית ושופט בית המשפט העליון, החליט לפרסם לציבור נתונים על שיעור ההצבעה ברמת הקלפיות ברחבי המדינה ביום הבחירות. אף שהנתונים צפויים להתפרסם לפחות ארבע פעמים במהלך היום, המידע הנוגע לזהותם של מצביעים בודדים יישאר חסוי.
ההחלטה התקבלה בעקבות דחיית בקשת הליכוד לאפשר לנציגי המפלגה המוצבים בקלפיות להעביר למפלגות את פרטי הזיהוי של המצביעים בזמן אמת. השופט סולברג קבע כי למען השקיפות וטוהר הבחירות, ניתן לשתף נתונים מרוכזים ברמת הקלפי, אך העברת מידע המאפשר לזהות אם מצביעים ספציפיים מימשו את זכות ההצבעה שלהם תהווה פגיעה בפרטיות.
על פי המערכת החדשה, לכל הרשימות הפוליטיות תהיה גישה שווה לנתונים על שיעורי ההצבעה בקלפיות. הדבר יאפשר למפלגות לעודד מצביעים להצביע באזורים שבהם נרשמה היענות נמוכה. עם זאת, חל איסור על שיתוף מידע אישי – כגון השאלה אם אדם מסוים הצביע, מועד הצבעתו או סוג הקלפי הספציפי שבו הצביע.
הפסיקה מחוללת שינוי משמעותי, בפרט בכל הנוגע ליישומים כגון "Elector", המשמשים מפלגות פוליטיות ביום הבחירות. באמצעות יישומים אלה, נציגי המפלגות בקלפיות יכלו לעדכן את מאגרי המידע המפלגתיים על ידי תיעוד הבוחרים שהגיעו להצביע. שילוב המידע שהתקבל ממקורות אלה עם מידע ממקורות אחרים – כגון פנקסי בוחרים וסקרים שנערכו באמצעות מסרונים (SMS) – אפשר להפיק רשימות מפורטות של תומכים ומתנגדים.
נתונים אלה לא רק אפשרו למפלגות לגייס את תומכיהן ולהביאם לקלפיות, אלא גם סיפקו – במקרים מסוימים – את האמצעים לניהול קמפיינים ממוקדים שנועדו להניא מצביעים מהמחנה היריב מלהצביע.
החלטתו הקודמת של סולברג משפיעה במידה ניכרת על מפלגות גדולות כגון הליכוד, הציונות הדתית, עוצמה יהודית, ש"ס, יהדות התורה וישראל ביתנו. לעומת זאת, למפלגות חדשות יש אפשרויות מוגבלות יותר לעשות שימוש במנגנונים כאלה של איסוף נתונים, שכן הייצוג שלהן בוועדות הקלפי מצומצם יותר.
בעוד שהוועדה המרכזית לבחירות הדגישה כי התקנה החדשה נועדה ליצור איזון בין שקיפות בבחירות לבין פרטיות הבוחרים, סולברג ביקשה מהמפלגות הפוליטיות להציע שיטות חדשות שיגבירו את השתתפות הבוחרים, תוך שמירה על פרטיותם של הבוחרים כיחידים.
