ישראל תקיים בחירות לאומיות ב-27 באוקטובר, המועד האחרון המותר על פי החוק, כך מסרה הכנסת, וההצבעה נתפסת על ידי רבים כמשאל עם על מדיניותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, במיוחד בהתחשב בטענות לגבי רצח העם בעזה ובמספר מערכות במזרח התיכון.

הכנסת צפויה לסיים את כהונתה הנוכחית ב-17 ביולי, מה שיאפשר לקואליציה השלטת להשלים מושב ארבע שנתי מלא לראשונה בעשורים.

״מאחר שהכנסת הנוכחית צפויה למלא את כהונתה המלאה והבחירות הכלליות הבאות נקבעו כבר בחוק ל-27 באוקטובר, ואין כוונה לקצץ את משך כהונת הבית הנבחרים, אין צורך לחוקק חוק פירוק הכנסת במובן המקובל,״ נמסר מהפרלמנט ביום ראשון.

נתניהו, בן 76, הוא כבר ראש הממשלה שכיהן זמן רב ביותר במדינה, לאחר שכיהן במספר כהונות לא רצופות, והכריז על כוונתו להתמודד שוב.

הוא אמר כי "מתכוון לנצח" בבחירות.

אולם סקרים אחרונים מראים שרוב הישראלים רוצים שהוא יעזוב את המשרד, כאשר הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט בולט כיריב המרכזי שלו.

סקר אחרון של האוניברסיטה העברית בירושלים מצא כי יותר מ-92% מהישראלים סבורים שאיראן ניצחה במלחמה במזרח התיכון, בעוד התמיכה בכהונתו של נתניהו ירדה מ-40.5% בתחילת מרץ ל-29.4% ביוני.

דעת הקהל הפכה גם ביקורתית כלפי הפסקת האש שהפסיקה את המלחמה שפתחו ישראל וארצות הברית נגד איראן בסוף פברואר, שהובילה להסכם בין טהראן לוושינגטון שרבים רואים כמזיק לישראל.

כעס גם נותר בעקבות כשלים ביטחוניים מרובים.

בנובמבר 2024, החדר המקדמי I של בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC) הוציא פה-אחד צווי מעצר נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר הביטחון דאז יואב גלנט בגין פשעים נגד האנושות ופשעי מלחמה שבוצעו החל לפחות מ-8 באוקטובר 2023, באשמות שכללו רעב כשיטת לחימה, רצח ופעולות של רדיפה.

כמה מדינות וארגוני זכויות בינלאומיים האשימו את נתניהו בפיקוח על רצח עם בעזה, שם נהרגו כמעט 75,000 פלסטינים, ברובם נשים וילדים, מאז אוקטובר 2023, בעוד ישראל ממשיכה להפר את הפסקת-האש בתיווך אמריקאי שנכנסה לתוקף מאז אוקטובר 2025.

בימים האחרונים שואפת ממשלתו של נתניהו, אחת הקואליציות הימניות ביותר בתולדות ישראל, להעביר סדרת חוקים בניסיון לחזק את בריתותיה ולהיכנס לבחירות מעמדת כוח.

תחושת הבוחרים צפויה להיות מושפעת גם ממאבק מר על השאלה האם גברים חרדים צריכים לשרת בצבא.

ועדה בפרלמנט הישראלי אישרה הצעת חוק להשעות את מעצרם של יהודים חרדים שמתחמקים משירות צבאי חובה, ובכך סללה את הדרך להצבעות סופיות בכנסת המלאה מאוחר יותר השבוע, כך על פי התקשורת המקומית.

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה צו זמני שמקפיא את מעצרם של נמנעים מגיוס הלומדים בישיבות, כך דיווח יומון 'ידיעות אחרונות'.

בעלי ברית מרכזיים של נתניהו איימו שוב ושוב להפיל את הממשלה אלא אם יקבלו הבטחות לפטור לבוחריהם מהגיוס, בעוד הצבא הישראלי וחלק ניכר מהציבור טוענים כי גיוס נרחב נחוץ לאחר שנות לחימה שהותירו את הכוחות המזוינים שחוקים.