פסגת נאט"ו הקרובה באנקרה מגיעה בזמן מכריע עבור הברית, כאשר המלחמה באוקראינה וחוסר היציבות במזרח התיכון מדגישים את תפקידו הגובר של טורקיה בביטחון האירו-אטלנטי.
בעוד בירת טורקיה משלימה את ההכנות לארח מנהיגי העולם בפסגת נאט"ו ב-7–8 ביולי, הפגישה צפויה להדגיש כיצד המדינה התפתחה ממדינה חזיתית בתקופת המלחמה הקרה לאחד החברים האסטרטגיים החשובים ביותר בברית, עם השפעה גוברת ברחבי הים השחור, המזרח התיכון ודרום-מזרח אירופה.
מאז הצטרפותה לנאט"ו ב-1952, טורקיה הפכה לאחת התורמות הצבאיות המובילות של הברית, מארחת תשתיות פיקוד קריטיות, משתתפת במשימות מהבלקן ועד אפגניסטן ומפתחת תעשייה ביטחונית שהפכה לספק מרכזי של טכנולוגיה צבאית מודרנית.
לקראת הפסגה ה-36 של נאט"ו, להלן מבט מעמיק יותר על תפקידה המתפתח של המדינה בתוך הברית.
מבן ברית של המלחמה הקרה לתורמת גלובלית
המסלול של טורקיה לעבר נאט"ו החל מיד אחרי מלחמת העולם השנייה.
בעת לחצים גיאופוליטיים כבדים מצד ברית המועצות לגבי מיצרי טורקיה, אנקרה כיוונה את מדיניות החוץ שלה בבחינה ברורה לצד המערבי.
כדי להדגים את מחויבותה לביטחון קולקטיבי, פרסה טורקיה בריגדה צבאית במלחמת קוריאה תחת פיקוד האו"ם ב-1950. ביצועי הבריגדה חיזקו את דרכה של טורקיה לקראת חברות בברית.
ב-17 באוקטובר 1951 חתמה טורקיה על פרוטוקול ההצטרפות, אשר פורמל את כניסתה למסגרת הברית. ב-18 בפברואר 1952 הצטרפה טורקיה רשמית לברית יחד עם יוון, במסגרת סבב ההתרחבות הראשון של נאט"ו.
במהלך המלחמה הקרה הפכה המדינה לאבן יסוד בהגנות הדרום-מזרחיות של נאט"ו, כאשר אירחה תשתיות צבאיות חשובות, כולל בסיס אינצירליק בעדנה.
לאחר התמוטטות ברית המועצות הרחיבה טורקיה את תפקידה מעבר להגנה טריטוריאלית והפכה לאחת התורמות העיקריות של נאט"ו למשימות שמירת שלום וייצוב מעבר לים.
תפקיד אסטרטגי בברית
טורקיה תופסת את המרחב הדרום-מזרחי של נאט"ו בצומת שבין אירופה, אסיה והמזרח התיכון, מה שמעניק לה תפקיד מרכזי בארכיטקטורת הביטחון של הברית.
היא גם שולטת בגישה לים השחור דרך הבוספורוס והדרדנלים על פי אמנת מונטרו מ-1936, מה שמאפשר לאנקרה להסדיר מעבר ימי בזמני סכסוך.
לטורקיה יש גם את כוחות היבשה הקבועים השניים בגודלם בברית, אחרי ארצות הברית.
מכיוון שהוצאות הביטחון וחלוקת העומס הן נושאים מרכזיים בסדר היום של הפסגה הקרובה, המדינה מגיעה לפגישות לאחר שהרחיבה את הוצאות הביטחון שלה לכ-2.3% מהתמ"ג ב-2025, לפי דוח שנתי של נאט"ו לשנת 2025.
טורקיה גם תורמת 6.301% מתקציבי הקרן המשותפת של נאט"ו, ומהדירוג היא במקום השביעי בין 32 חברי הברית.
לפי משרד החוץ הטורקי, סך תרומתה הכוללת צפויה להגיע ל-342 מיליון דולר (כ-300 מיליון יורו) ב-2026 ול-708 מיליון דולר (כ-620 מיליון יורו) עד 2030.
המדינה מחזיקה גם בנתח של כ-65% משוק יצוא המל"טים החמושים העולמי, רכיב שהופך לחיוני יותר ויותר במלחמה מודרנית.
משימות נאט"ו
כוחות טורקיים השתתפו בעשורים האחרונים במספר מבצעים של נאט"ו, כולל בבוסניה והרצגובלינה, בקוסובו, באפגניסטן ובעיראק.
לאחר סיום המלחמה הקרה הרחיבה טורקיה את השתתפותה בניהול משברים ובפעולות תמיכה בשלום, במיוחד בבלקן.
במאה ה-90, הפכו הכוחות הטורקיים לעמוד תווך מבצעי באזור, כאשר ניסעו לכוחות היישום ולכוח הייצוב בבוסניה והרצגובלינה.
טורקיה נותרה אחת התורמות הגדולות ביותר לכוח הקוסובו (KFOR), ובין 2023 ל-2026 פיקד המייג'ור גנרל עוזקן אולוטאש על משימת שמירת השלום הרב-לאומית בשתי קדנציות נפרדות.
כתורמת עיקרית למשימת נאט"ו באפגניסטן בין 2001 ל-2021, פרסה טורקיה אלפי אנשי צוות לכוח הבינלאומי לסיוע לביטחון ולמשימת התמיכה Resolute Support לאחר פיגועי 11 בספטמבר.
הכוחות הטורקיים נטלו פעמיים את הפיקוד על הבריגדה הרב-לאומית בקאבול, והבטיחו מרכזים לוגיסטיים מרכזיים ושדה התעופה הבינלאומי של הבירה.
מה2018 ועד נסיגת כוחות נאט"ו מבגדאד במרץ 2026, שימשה טורקיה כתורמת כוח וייעוץ מרכזית למשימת נאט"ו בעיראק, וסייעה בבניית יכולות אזוריות במאבק בטרור.
המדינה גם מארחת תשתיות מפתח של הברית, כולל מטה פיקוד היבשה של בעלות הברית (LANDCOM), שהוקם באיזמיר ב-2012.
הברית גם תמכה בטורקיה בשעות משבר. בעקבות רעידות האדמה ההרסניות ב-6 בפברואר 2023, שלחו בעלות הברית של נאט"ו צוותי חילוץ והצלה, סיוע רפואי ומקלט זמני, מה שהבליט את עיקרון הסולידריות הקולקטיבית של הברית.
הפסגה באנקרה תהיה הפעם השנייה שטורקיה מארחת מנהיגי נאט"ו, אחרי פסגת הברית מ-2004 באיסטנבול.
