מפלגות האופוזיציה בהודו מתחו ביקורת קשה על ביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי בישראל, ותיארו אותו כבגידה בעקרונות מדיניות החוץ ההיסטוריים של הודו וכתצוגה של "פחדנות מוסרית" בתקופה שבה מדיניות ישראל נמצאת תחת ביקורת עולמית אינטנסיבית.

ביקורו של מודי, שבמהלכו ביקש לחזק את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו, כולל בתחומי ההגנה, הטכנולוגיה והיחסים הדו-צדדיים, עורר ביקורת בתוך המדינה.

מודי גם נאם בפני הפרלמנט הישראלי, הכנסת, ביום רביעי; ניסיון היסטורי ראשון עבור מנהיג הודי.

בנאומו לכנסת הצהיר מודי כי הודו עומדת לצד ישראל "באמונה ובנחישות שלמה".

מפלגת האופוזיציה העיקרית, הקונגרס הלאומי ההודי, טענה כי מודי הפגין "פחדנות מוסרית" בכך שטס לישראל, בעוד שרוב העולם מתח ביקורת על רצח העם של ישראל בעזה.

מנהיגי הקונגרס אמרו כי ההחלטה לאמץ את נתניהו בתקופה שבה סבל האזרחים נמשך בעזה ובגדה המערבית הכבושה, תפגע בעמדתה הדיפלומטית העקבית של הודו בנוגע לזכויות הפלסטינים והחוק הבינלאומי.

עם זאת, מפלגות בעלות נטייה שמאלנית הביעו ביקורת חריפה אף יותר.

המפלגה הקומוניסטית של הודו טענה כי הנסיעה "תיתן לגיטימציה" למה שנתניהו מכנה "משטר רצחני" ותעמיק את ההתקרבות של הודו למה שהיא מגדירה כ"משטר ההתפשטות הציוני".

גם המפלגה הקומוניסטית של הודו (מרקסיסטית-לניניסטית) לשחרור (CPIML) גינתה את הנסיעה, וכינתה אותה "מעשה מביש של שותפות למתקפה הרצחנית המתמשכת נגד העם הפלסטיני".

הוא האשים את הממשלה במשכון ריבונותה ואוטונומיה האסטרטגית של הודו כדי לכרות ברית עם ישראל.

חברות עם פושע מלחמה

המפלגה כינתה את נתניהו "פושע מלחמה" וטענה כי מודי למעשה צידד במנהיג הישראלי ללא עוררין.

"פושע המלחמה נתניהו הודיע ​​כעת כי הודו תשתף פעולה בנושאים ביטחוניים, ומודי נוסע לישראל לרקוד ולשיר לפי בקשתו. ברית טמאה זו תהיה כתם בל יימחה על נשמת אומתנו. מביש!", כתב The Print, בציטוט גורם רשמי ב-CPIML.

המפלגה טוענת כי מאז עליית ממשלת מודי לשלטון בשנת 2014, היא נקטה במכוון צעדים בסגנון ישראל כדי לחזק את מה שהיא מתארת ​​כמדיניות מפלגת בפוליטיקה הפנימית.

לכאורה, פרקטיקות הנעות בין הריסות "באמצעות דחפורים" וצורות של ענישה קולקטיבית המכוונות נגד מיעוטים, ובמיוחד מוסלמים וקהילות מודרות, ועד להרחבת מערכות מעקב, משקפות את החיקוי של השיטות הישראליות.

קשרים הדוקים יותר

הודו התקרבה עוד יותר לישראל תחת ממשלתו הלאומנית ההינדית של מודי.

מומחים אומרים גם כי מדיניותה של ניו דלהי כלפי קשמיר, המנוהלת על ידי הודו, משקפת את הטקטיקות הקולוניאליות של ישראל בגדה המערבית הכבושה.

על פי דו"ח של הדווחת המיוחדת של האו"ם, פרנצ'סקה אלבנזה, בין אוקטובר 2023 לאוקטובר 2025, הודו הייתה בין 26 המדינות שייצאו נשק ותחמושת לישראל, למרות טענות נרחבות על פשעי מלחמה ורצח עם בעזה.

איגודי עובדים הודים, כולל כל האיגודים בהודו, מתחו ביקורת בעבר על קמפיינים לגיוס עובדים לישראל, תוך ציטוט סיכונים ביטחוניים וחוסר שקיפות.

בשנת 2024, ממשלת הודו פרסמה לפחות 10,000 משרות עובדי בניין בישראל, בעיקר במדינות הריאנה ואוטר פראדש.

דיווחים מצביעים גם על כך שמאות ישראלים ילידי הודו, במיוחד ממדינות בצפון מזרח כמו מניפור ומיזוראם, נענו לקריאת הצבא הישראלי "להילחם בעזה".

ניו דלהי נקטה ביד קשה הפגנות פרו-פלסטיניות, תוך שהיא מאפשרת עצרות פרו-ישראליות.

הודו נמנעה גם מהחלטות שונות של האו"ם שמתחו ביקורת על ישראל, כולל הצבעת העצרת הכללית ב-2024 שקראה להפסקת אש "מיידית, ללא תנאי ומתמשכת" בעזה.

הודו סירבה לגנות את התקפות ישראל על איראן והתנגדה להצטרפות להצהרות רב-צדדיות שונות שמתחו ביקורת על תל אביב.