בראיון שהעניק ל-CNN, פנה עאון בקריאה ישירה ונדירה לממשלת ישראל ולציבור הישראלי, וטען כי האופציה הצבאית לא תבטיח את ביטחונם של תושבי צפון ישראל.
עאון ציין כי ההסכם שיושג לא יהיה הסכם שלום מלא, אלא הסכם אי-תקיפה, וקשר את נורמליזציית היחסים בין ביירות לתל אביב לפתרון שתי המדינות לסוגיה הפלסטינית. בהתייחסו ליוזמת השלום הערבית משנת 2002, הדגיש עאון כי הנורמליזציה תוכל להתרחש רק בשלבים.
עאון ציין כי גם אם ישראל תכבוש את המדינה כולה או תהרוס אותה, היא לא תשיג את מטרתה, והוסיף כי העם הלבנוני נמאס מהמלחמות המתרחשות אחת לחמש עד עשר שנים, וכי הוא ראוי לחיים בכבוד.
טען כי לבנונים איבדו את חייהם למען האינטרסים של איראן, וטען כי טהרן משתמשת בלבנון כקלף מיקוח במשא ומתן הגרעיני עם ארה"ב. הוא ציין כי לבנון מעוניינת ביחסים עם איראן המבוססים על כבוד הדדי ועקרון אי-התערבות בענייניה הפנימיים.
ממשלת לבנון ממשיכה לנהל משא ומתן ישיר על הפסקת אש עם ישראל בתיווך וושינגטון, למרות התנגדות חיזבאללה. משרד החוץ האמריקאי הודיע בחודש מאי כי הצדדים הסכימו להאריך את הפסקת האש ב-45 ימים, ותיאר את המשא ומתן המתנהל כ"פורייה ביותר".
לבנון טוענת כי מאז הפסקת האש שהוכרזה ב-16 באפריל ביצעה ישראל כ-3,500 תקיפות אוויריות, בעוד חיזבאללה ממשיך לתקוף יישובים בצפון ישראל ועמדות צבאיות בדרום לבנון.
במרץ 2026 פתחה ישראל במתקפות קרקעיות על לבנון, וחיזבאללה הגיב בשיגור מאות רקטות וכלי טיס בלתי מאוישים. ב-8 באפריל 2026 ביצעה ישראל את ההתקפות הקשות ביותר במלחמה, מה שהוביל לגינוי מצד האו"ם, האיחוד האירופי, בריטניה וצרפת.
המתח בין איראן לישראל, שנמשך 24 שעות לאחר שישראל תקפה ביום ראשון את הפרברים הדרומיים של ביירות, נרגע יחסית לאחר שטראמפ קרא לשני הצדדים להפסיק את ההתקפות.הודיע כי יוכל להיפגש עם ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, רק לאחר שיושג הסכם.
