הכנסת אישרה תוספת מימון לבתי ספר חרדיים: הדיון על תוכנית הליבה וההליך המשפטי מתעצם

בישראל, ועדת הכספים של הכנסת אישרה ביום שלישי בערב תקציב נוסף של כ-98 מיליון שקלים למוסדות חינוך חרדיים, לאחר כמעט שבע שעות של דיון סוער. מימון זה מהווה את החלק הנותר מתוך העברה תקציבית כוללת של מיליארד שקלים שנעצרה על ידי בית המשפט העליון בדצמבר.

הכספים מתוכננים להיות מועברים לרשתות בתי הספר חינוך עצמאי ומעיין החינוך התורני, המזוהות עם יהדות התורה ומפלגות ש"ס. בלב המחלוקת עומדת האם מוסדות אלה מספקים כראוי את מקצועות הליבה המחייבים בחוק.

מפלגת האופוזיציה "יש עתיד" האשימה את הממשלה במימון בתי ספר שאינם מיישמים את תוכנית הלימודים הבסיסית. המפלגה ציינה גם כי ההצבעה נערכה ביום הזיכרון לשואה, ומתחה ביקורת חריפה על התקציב הקודם על קיצוץ הסיוע לקורבנות השואה תוך הקצאת מיליוני שקלים למוסדות חרדיים. האופוזיציה אפיינה את התהליך כמתן עדיפות ל"אלה שהשתמטו משירות צבאי ואלה הקשורים לשחיתות".

הצבעת הוועדה הוחרמה על ידי האופוזיציה. חברי האופוזיציה ראו זאת כבלתי סדיר שנתוני משרד החינוך, שבית המשפט העליון ביקש, הוגשו במאות עמודי תיקים לקראת סוף הדיון. חברי פרלמנט מ"יש עתיד" תיארו את סירובו של יו"ר הוועדה לדחות את ההצבעה כ"סוגיה של לגיטימציה".

הנתונים הרשמיים שהוצגו העמיקו עוד יותר את הוויכוח. על פי נתונים אלה, רק 6.9% ממורי האנגלית בבתי הספר היסודיים ו-13.6% ממורי המתמטיקה בחטיבות הביניים ברשת יהדות התורה היו בעלי הכישורים הנדרשים. ביקורת על החינוך החילוני המוגבל ביותר, במיוחד בבתי ספר חרדיים בהם לומדים בעיקר תלמידים גברים, שוב נשמעה ביקורת.

עם זאת, המפלגות החרדיות דחו את הטענות. חבר הפרלמנט יהדות התורה יצחק פינדרוס הכחיש את הטענה שבבתי הספר החרדיים היו מורים לא מוסמכים וטען כי רמות האנגלית והמתמטיקה בבתי הספר לבנות בית יעקב היו מהגבוהות במדינה.

הדיון אינו מוגבל ל-98 מיליון שקלים אלה בלבד. תקציב 2026, שאושר בחודש שעבר, כלל עלייה משמעותית במימון החינוך החרדי, כאשר כ-800 מיליון שקלים נוספים של מימון למוסדות ותוכניות חרדיות נידונו במסגרת המשא ומתן על התקציב. על פי חישובים בתקשורת הישראלית, העלאות אלו העלו את התקציב הכולל שהוקצה למוסדות חינוך חרדיים מ-4.1 מיליארד שקלים ל-5.17 מיליארד שקלים.

מנגד, התערבה היועץ המשפטי לממשלה גלי בהרב-מיארה בתהליך וקבעה כי חלק מההטבות החברתיות לגברים חרדים שאינם משרתים בצבא עלולות להתנגש בפסיקות בית המשפט העליון. ארגוני חברה אזרחית המתנגדים לעניין טוענים כי הגשת נתוני משרד החינוך ברגע האחרון ותהליך ההצבעה ללא בדיקה יסודית יפתחו פתח לאתגרים משפטיים חדשים.

ההחלטה נתפסת כחלק האחרון במאבק פוליטי רחב יותר בישראל סביב משאבים ציבוריים, שירות צבאי חובה ודרישות לימודים בסיסיות לקהילה החרדית. בהתחשב באקלים המלחמה והלחץ הכלכלי, החלטה זו צפויה להמשיך ולהדהד הן במישור המשפטי והן במישור הפוליטי.