הכור בדימונה נבנה בשנות ה־60 בסיוע צרפתי, והוצג בפני העולם כמתקן מחקר "למטרות שלום".
בפועל, הוא הפך ללב תוכנית הגרעין הישראלית. ישראל מעולם לא הודתה רשמית בהחזקת נשק גרעיני, אך הערכות בינלאומיות מצביעות על עשרות ראשי קרב גרעיניים ברשותה.
מדיניות "העמימות האסטרטגית" נועדה להרתיע יריבים מבלי להודות או להכחיש.
אך המסמכים שפורסמו לאחרונה בארה"ב חושפים כיצד ישראל הצליחה להטעות את הממשל האמריקאי: פקחים שנשלחו לדימונה הובלו לסיורים מבוימים, הוסתרו מהם חלקים קריטיים של המתקן, והוצגו להם הסברים כוזבים על מטרות הכור.
כך הצליחה ישראל לפתח נשק גרעיני "מתחת לאף" של וושינגטון.
ישראל גם מסרבת להצטרף לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני, מה שמאפשר לה להמשיך במדיניות עמימות.
מנהיגים בעולם ניסו להתנגד
הנשיא ג'ון קנדי דרש מישראל שקיפות מלאה והצטרפות לאמנה לאי-הפצת נשק גרעיני. לאחר מותו, הלחץ האמריקאי נחלש.
הנשיא לינדון ג'ונסון קיבל דיווחים על ההונאה אך בחר שלא להתעמת חזיתית עם ישראל.
גם נשיאים אירופיים ניסו להפעיל לחץ, אך נתקלו בחומת שתיקה ובתמיכה אמריקאית לישראל.
כל מי שניסה לחשוף או לבלום את התוכנית מצא עצמו מוחלש פוליטית או הודר מהשיח.
הסתירה מול איראן
בעוד ישראל מחזיקה בנשק גרעיני מחוץ למסגרת החוקית הבינלאומית, היא מתייצבת בחזית המאבק נגד איראן.
כל ניסיון איראני לפתח יכולות גרעיניות, גם לצרכים אזרחיים, מוצג על ידי ישראל כאיום קיומי.
כך נוצר מצב שבו מדינה בעלת נשק גרעיני בלתי חוקי מטיפה לאחרות על הצורך בהימנעות מפיתוחו.
במרץ האחרון, טילים איראניים פגעו בעיר דימונה ובסביבתה, וגרמו לפציעת מאות אזרחים.
התקיפה הוצגה על ידי טהראן כתגובה לפגיעה ישראלית במתקן הגרעיני בנתנז.
האירוע חשף שוב את קיומו של הכור בדימונה והעלה שאלות על אחריותה של ישראל להחזיק מתקן כזה בלב אזורי מגורים.
העלויות הביטחוניות וחוסר הסימטריה
האנליסט הורשית דינגיל, מהמרכז ללימודי אזור באנקרה, מצביע על בעיה כלכלית עמוקה במדיניות ההגנה הישראלית.
לדבריו, מערכות ההגנה כמו "חץ-3" ו־THAAD אינן ברות־קיימא מבחינה כלכלית.
לדברי דינגיל, "טילי החץ-3 מיועדים ליירוט בגובה בינוני ועד לחלל, ועלות היחידה נעה בין 2 ל-4 מיליון דולר.
מערכות כמו THAAD שמספקת ארה"ב מייצרות עלויות יירוט של 13 מיליון דולר ליחידה. מול טילים בליסטיים זולים בהרבה, זה יוצר חוסר סימטריה בעלויות."
דינגיל מעריך כי הלחץ שמפעילות מדינות המפרץ, לצד הלחץ האמריקאי, ישפיע על המשך המלחמה.
לדבריו, אם איראן תצליח לעמוד בהרס ובפגיעות שנגרמו, ההסלמה לא תימשך זמן רב.
במילים אחרות, העלויות הגבוהות של מערכות ההגנה עלולות להפוך את המשך הלחימה לבלתי אפשרי עבור ישראל.
הלחץ הציבורי
גוקאן באטו, אנליסט עצמאי לענייני ישראל וביטחון, מוסיף ממד חברתי־קיומי לדיון.
לדבריו, הציבור הישראלי עצמו מתחיל להביע מורת רוח מהתמשכות המלחמה ומהמשברים הקיומיים שהיא יוצרת.
"מדוע שיהודי שחי בארצות הברית או באירופה יוותר על הנוחות ויסתכן בבואו לכאן כדי לחיות במקלט? מדובר בשאלות קיומיות שילכו ויגברו”, הוסיף
באטו מתאר את מדיניות הגרעין הישראלית כעמימות אסטרטגית שנמצאת תחת לחץ גובר.
הוא מעריך כי ייתכן שינוי במדיניות, כך שישראל תהפוך למעצמה גרעינית מוצהרת.
לדבריו, קיימת נטייה חזקה לפצצות גרעיניות טקטיות, כמו B61-12, אך שימוש בהן עלול להביא לתוצאות שיפגעו גם בישראל עצמה.
הוא מזהיר כי מדיניות ההרתעה הישראלית, שנבנתה מאז הקמת המדינה, סופגת נזק כבד.
השימוש האמריקאי בנשק גרעיני טקטי מצביע על מוטיבציה ישראלית דומה, אך הדבר מערער את מדיניות העמימות ופוגע באמינות ההרתעה.
מוסר כפול בזירה הבינלאומית
ישראל: מחזיקה נשק גרעיני מחוץ למסגרת החוקית, תוך שמירה על עמימות, בעוד איראן מואשמת בניסיון לפתח נשק גרעיני, למרות הצהרותיה כי מדובר בתוכנית אזרחית.
המערב מגבה את ישראל ומתעלם מהכור בדימונה, אך מפעיל לחץ מתמשך על איראן.
הפער הזה מעלה שאלות על מוסר כפול ועל יחסי הכוחות במזרח התיכון.
מקור: TRT Hebrew
