ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו מנהל את קמפיין הבחירות שלו באמצעות רטוריקה אנטי־טורקית, לאחר שנאלץ, בלחץ אמריקאי, להפסיק את התקיפות באיראן ובלבנון.

נתניהו, ששמו נקשר להאשמות בשחיתות ושמפלגתו נחלשה בסקרי דעת הקהל, מבקש זה שנים להימנע ממאסר.

הוא הפך לראש הממשלה המכהן הראשון בישראל שעומד למשפט באשמת שחיתות.

נתניהו, אדריכל רצח העם בעזה והאחראי למותם של יותר מ־73 אלף פלסטינים, רובם נשים וילדים, ספג ביקורת גם בישראל בטענה שהוא ״מצית את האזור כדי לשמור על כיסאו״.

בית הדין הפלילי הבינלאומי הוציא נגד נתניהו צו מעצר ב־21 בנובמבר 2024 בגין פשעי מלחמה ופשעים נגד האנושות שבוצעו בעזה.

נתניהו לא הסתפק בעזה ופתח בתקיפות גם נגד מדינות נוספות באזור.

בהנהגתו ביצעה ישראל שתי מתקפות נפרדות על לבנון — אחת ב־2024 ואחת ב־2026.

הוא גם פתח בשתי מלחמות נגד איראן, הראשונה ב־2025 והשנייה ב־2026.

נתניהו עמד גם מאחורי התקיפות בתימן ובקטר, ששימשה מתווכת בשיחות להפסקת אש בין חמאס לישראל.

לאחר נפילת משטרו של בשאר אל־אסד ביצעה ישראל בהנהגת נתניהו תקיפות רבות נגד התשתיות הצבאיות של סוריה בשנת 2024 וכבשה שטחים בדרום המדינה.

״לא ראש ממשלה — בובה״

נתניהו, שנאחז בשלטון באמצעות תקיפות ומלחמות, נאלץ תחילה, בניגוד לרצונו, להפסיק את התקיפות באיראן תחת לחץ אמריקאי, לאחר ההסכם בין וושינגטון לטהרן.

ההחלטה עוררה ביקורת חריפה מצד שותפיו לקואליציה ומנהיגי האופוזיציה.

ראש הממשלה לשעבר ויו״ר האופוזיציה יאיר לפיד תקף את ההסכם בין ארה״ב לאיראן ואמר: ״נתניהו הפסיד את המלחמה״.

תדמיתו של נתניהו כ״מנהיג חזק״ נחלשה לאחר שנאלץ לסיים את המלחמה עם איראן תחת לחץ אמריקאי.

בהמשך הוא נאלץ להפסיק גם את התקיפות בלבנון, שוב לבקשת וושינגטון.

ההחלטה העמיקה את מצוקתו הפוליטית בישראל.

שר הביטחון לשעבר אביגדור ליברמן תקף את הפסקת האש בלבנון ואמר על נתניהו: ״זה לא רה״מ – זה בובה״.

איתמר בן גביר, שותפו של נתניהו בקואליציית הימין הקיצוני והשר לביטחון לאומי, קרא לו לדחות את דרישתו של נשיא ארה״ב דונלד טראמפ.

״אדוני ראש הממשלה, אמרת שראש ממשלה חזק אומר לנשיא ארה״ב – 'כן' כשאפשר, ו'לא' – כשצריך. זה הזמן לומר לידידנו, הנשיא טראמפ – 'לא'״, כתב בן גביר.

הליכוד של נתניהו הוא כיום המפלגה הגדולה ביותר בכנסת בת 120 המושבים, עם 32 מנדטים.

אולם סקרים לקראת הבחירות שייערכו ב־27 באוקטובר מצביעים על כך שהליכוד צפוי לרדת מ־32 ל־23 מנדטים ולהפוך למפלגה השנייה בגודלה.

הסקרים מראים גם כי הליכוד ושותפיו של נתניהו מן הימין הקיצוני ומהמפלגות החרדיות רחוקים מ־61 המנדטים הדרושים להקמת ממשלה.

סקר שפרסם ערוץ 13 ב־19 באוגוסט העניק לנתניהו ולשותפיו לקואליציה 51 מנדטים בלבד.

הרטוריקה נגד טורקיה

נתניהו ואנשיו פנו לרטוריקה אנטי־טורקית לאחר שנאלצו, בעקבות הלחץ האמריקאי, להפסיק את התקיפות באיראן ובלבנון.

הסימנים לכך הופיעו שבועות לפני התקיפה הישראלית ב־18 באוגוסט על בסיס חיל האוויר אבו א־דוהור, שאינו פעיל, במחוז אידליב שבסוריה.

שר התפוצות וחבר הכנסת מהליכוד עמיחי שיקלי אמר בראיון לגל״צ ביוני: ״נהיה במלחמה עם סוריה במוקדם או במאוחר — היא וטורקיה הן אירוע מטריד בהרבה מאיראן״.

שיקלי, שמושך תשומת לב לעיתים קרובות באמצעות פרסומים נגד טורקיה, הביע גם דאגה מהסכם ההגנה המשותף של מכה, שעליו חתמו טורקיה, ערב הסעודית ופקיסטן.

לדבריו, החלטתה של ערב הסעודית לחבור לטורקיה היא ״התפתחות רעה מאוד״ מבחינת ישראל.

גם שר הביטחון ישראל כ״ץ, הנחשב לאחד האנשים הקרובים ביותר לנתניהו, הפך לדמות מרכזית בקמפיין המשתמש ברטוריקה אנטי־טורקית נגד נשיא טורקיה רג׳פ טאיפ ארדואן.

כ״ץ מרבה לתקוף את טורקיה ואת ארדואן ברשתות החברתיות, ורבים מפרסומיו נכתבים בטורקית.

גם שר האנרגיה וחבר הכנסת מהליכוד אלי כהן אותת בחודש שעבר כי הרטוריקה נגד טורקיה תשמש במערכת הבחירות.

״ככל שטורקיה תקים בסיסים בסוריה, גם אנחנו נקים בסיסים שם״, אמר כהן לתחנת רדיו מקומית.

נתניהו ואנשיו הגבירו באופן ניכר את הצהרותיהם נגד טורקיה מאז התקיפה על בסיס חיל האוויר אבו א־דוהור.

״מהלך מתריס ומסוכן״

כמה ממנהיגי האופוזיציה ופרשנים בישראל סבורים כי נתניהו ומקורביו הפכו את התקיפה בסוריה לכלי במערכת הבחירות באמצעות רטוריקה נגד טורקיה.

יו״ר מפלגת הדמוקרטים יאיר גולן הגדיר את התקיפה ״מהלך מתריס ומסוכן, שמקרב אותנו לעימות עם טורקיה ומעמיק את הקרע עם בעלות בריתנו, ובראשן ארה״ב״.

״שוב כוח צבאי מופעל משיקולים פוליטיים ושוב ישראל משלמת בביטחון את המחיר״, אמר גולן.

לדבריו, ״נתניהו מוכיח שוב שהוא גורם קיצוני ולא אמין, שאי אפשר לסמוך עליו ובטח שלא לבנות איתו מהלך אזורי יציב. כך הוא שוחק את האמון בישראל, מרחיק מאיתנו שותפות ובעלות ברית״.

ראש ממשלת ישראל לשעבר אהוד ברק כתב כי ״העלאת המתח היזומה של נתניהו מול טורקיה היא מופקרת ומטומטמת, קשה להחליט מה מהן יותר״.

לדבריו, למהלך יש ״ריח חזק של כוונה פוליטית להגיע לבחירות עם שורת מתחים בטחוניים מעוררי חרדה בציבור״.

הפרשנית הפוליטית הישראלית אסתר סולומון כתבה בניתוח שפורסם בעיתון ״הארץ״ כי נתניהו לא הצליח להשיג את התוצאות שרצה בסקרים, למרות כל מאמציו לקראת הבחירות.

לדברי סולומון, נתניהו מנסה לצבור תמיכה באמצעות שימוש בכל חזית אפשרית כדי ״להמם, להפתיע ולהתיש את האופוזיציה״ וליצור תנופה עבור מפלגתו לקראת הבחירות.

פרשן פוליטי נוסף, יהונתן ליס, כתב ב״הארץ״ כי לצד השיקולים הביטחוניים והמדיניים, גם שיקולים פוליטיים מילאו תפקיד בתהליך קבלת ההחלטות של נתניהו.

״לקראת הבחירות בישראל באוקטובר, קשה שלא לחשוד שנתניהו מעוניין בהסלמה מול טורקיה וסוריה, במיוחד כשממשל טראמפ מעודד רגיעה בין הצדדים״, כתב ליס.