התביעה הכללית של רשויות הכיבוש הישראלי הגישה ביום חמישי כתב אישום רשמי נגד יונתן אוריך, אחד מיועצי התקשורת הקרובים והבכירים ביותר לבנימין נתניהו.
אוריך מואשם בהעברת מידע מסווג והדלפתו מתוך כוונה לפגוע במה שמכונה "ביטחון המדינה".
פרשה זו, המטלטלת את לשכת ראש הממשלה של הכיבוש, חושפת את שיטות הפעולה ולוחמה הפסיכולוגית שנוקט סביבתו הקרובה של נתניהו כדי לתמרן את דעת הקהל המקומית והעולמית.
המטרה המרכזית הייתה להצדיק את המשך המלחמה והתוקפנות בעזה הנצורה, ולבלום כל אפשרות להגעה לעסקת חילופי שבויים והפסקת אש עם ההתנגדות הפלסטינית.
התביעה הכללית ביקשה מבית המשפט המחוזי בתל אביב להרחיק את אוריך באופן מיידי מלשכת ראש הממשלה ומכל המתקנים הצבאיים והביטחוניים של הכיבוש, וכן לאסור עליו ליצור קשר עם המעורבים בפרשה עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו.
כתב האישום מפרט כיצד אוריך, בשיתוף פעולה עם דובר נתניהו לענייני צבא לשעבר, אלי פלדשטיין, השיגו מסמך מודיעיני פנימי של תנועת חמאס שנתפס על ידי הצבא, והעבירו אותו לעיתון הגרמני "בילד" בספטמבר 2024.
ההדלפה התרחשה ימים ספורים לאחר מותם של שישה אסירים ישראלים תחת הריסות הפצצות הכיבוש ברפיח, אירוע שעורר גל הפגנות חסר תקדים וזעם ציבורי נגד נתניהו, שנחשב לאחראי הישיר להפקרתם.
עקיפת הצנזורה הצבאית
המסמך המדובר, שהיה בן תשעה חודשים ולא שיקף את המציאות העדכנית של המשא ומתן, הוצג על ידי העיתון הגרמני באופן מעוות ומסולף כדי לשרת את הנרטיב של ממשלת נתניהו.
באמצעות המניפולציה התקשורתית הזו, ניסו בלשכת נתניהו להציג מצג שווא כאילו תנועת חמאס אינה מעוניינת בעסקה, ובכך להסיר את האחריות מעל כתפיו של נתניהו, שהתמיד להציב מכשולים וסייגים חדשים לכל מתווה של רגיעה.
ההדלפה בוצעה במכוון לכלי תקשורת זר על מנת לעקוף את מגבלות הצנזורה הצבאית הישראלית, שאסרה על פרסום המסמך בתוך תחומי ישות הכיבוש בשל החשש מחשיפת מקורות מודיעיניים מבצעיים ושיטות איסוף רגישות של הצבא.
החקירה מעלה כי פלדשטיין, שכבר הואשם בעבר בפרשה, פעל בתיאום מלא עם אוריך ובאישורו.
כאשר כלי התקשורת הישראליים סירבו לפרסם את החומרים מחשש לצנזורה, אוריך סייע לו למצוא את הערוץ הזר באמצעות יועץ מפלגת הליכוד, ישראל עין-הורן. מעבר להדלפת המידע הרגיש, אוריך נאשם גם בהשמדת ראיות ושיבוש הליכי משפט, לאחר שהחליף את מכשיר הטלפון הנייד שלו ביום המחרת למעצרם של פלדשטיין והנגד הצבאי ארי רוזנפלד, שסיפק להם את המסמך המסווג.
התביעה ציינה כי מעשיהם של השלושה חשפו נכסים מודיעיניים חשאיים ושיטות פעולה של קהילת המודיעין של הכיבוש, והעמידו בסכנה ממשית את חייהם של משתפי פעולה ומקורות אנושיים.
מקור: TRT World and agencies
