בית המשפט העליון הישראלי במערב ירושלים החל ביום חמישי לשמוע ערעורים הנוגעים להחלטות ועדת הבחירות המרכזית לפסול רשימות ומועמדים ערבים לקראת הבחירות הקרובות לכנסת.

הרכב הורכב מתשעה שופטים בראשות נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, כדי לדון בתיקים אלו. במהלך הדיון בעניינו של יו"ר מפלגת בל"ד, סמי אבו שחאדה, הודיעו לו השופטים כי קיים רוב לפסילתו.

השופטים אף הציעו לאבו שחאדה לוותר מיוזמתו על ההתמודדות כדי להימנע ממתן פסק דין רשמי בעניינו. לאבו שחאדה ניתנה אפשרות להשיב להצעה עד יום שישי בבוקר. המועד האחרון להכרעה בפסילת המועמדים הוא ביום ראשון.

במהלך הדיון התמקדו השופטים ונציג היועצת המשפטית לממשלה במאמר שפרסם אבו שחאדה ב-8 באוקטובר.

השופטת דפנה ברק-ארז ציינה כי המאמר קשה, אך תהתה כיצד הפסילה מתיישבת עם הפסיקה הקיימת ועם הזכות הבסיסית לבחור ולהיבחר.

השופט עופר גרוסקופף תהה האם מעידה חד-פעמית של מועמד, קשה ככל שתהיה, מצדיקה את פסילתו.

מנגד, נציג היועצת המשפטית לממשלה טען כי לא מדובר במעידה חד-פעמית או בציוץ מקרי, אלא במאמר סדור שנכתב בנסיבות קיצוניות, ולכן יש לאשר את הפסילה שביקשה מפלגת "עוצמה יהודית" מהימין הקיצוני.

תגובת אבו שחאדה

בדבריו בפני הרכב השופטים הדגיש אבו שחאדה כי הוא מתנגד למאבק מזוין ולאלימות, וכי דרכו היא מאבק אזרחי ופוליטי למען צדק, שלום ושוויון. הוא הסביר כי בעת כתיבת המאמר המדובר לא היו ידועים לו מלוא הפרטים והממדים של האירועים, והביע חרטה על כתיבתו.

לשאלת השופטים הבהיר כי הוא מסתייג לחלוטין מכל פגיעה באזרחים. בעבר הדגיש אבו שחאדה כי הניסיון לפסול אותו מהווה חלק מהתקפה רחבה שמטרתה לפגוע בייצוג הפוליטי ובקולה של החברה הערבית.

השופט אלכס שטיין שאל את אבו שחאדה אם פרסם בעבר מאמר שבו הגדיר את חמאס כארגון טרור. אבו שחאדה השיב כי לא פרסם מאמר כזה וכי זו אינה השפה שבה הוא משתמש.

פסילתו של אבו שחאדה אושרה קודם לכן בוועדת הבחירות המרכזית, כאשר יו"ר הוועדה, השופט נעם סולברג, בחר באופן חריג להשתתף בהצבעה ותמך בפסילה.

היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, ופרקליט המדינה, עמית איסמן, תמכו אף הם בעמדה זו וקבעו כי יש לאשר את הפסילה. מפלגות מגוונות במערכת הפוליטית הישראלית, ובהן "הדמוקרטים", "ביחד" ו"ישר", הודיעו גם הן על תמיכתן בפסילתו של אבו שחאדה מהתמודדות. "הדמוקרטים" ו"ביחד" הבהירו במקביל כי הן מתנגדות לפסילת רע"ם והרשימה המשותפת.

מחאה נגד הפסילות

מחוץ לבניין בית המשפט התאספו חברי כנסת, מועמדים ותומכים רבים כדי למחות נגד גל הפסילות המכוון נגד הרשימות הערביות.

בין הנוכחים היו יו"ר חד"ש יוסף ג'בארין וחבר הכנסת עופר כסיף. ג'בארין הצהיר לפני הדיון כי הניסיונות לפסול את הרשימות מובלים על ידי גורמים גזעניים, בעוד שהציבור שנאבק נגד הפסילה מאמין בשוויון, באחוות עמים ובשלום.

חבר הכנסת כסיף הוסיף בדבריו לתומכים כי המאבק הוא נגד הפשיזם ולמען עתיד של צדק ושלום לכל הילדים.

במקביל להפגנת התמיכה, הגיע למקום השר מהימין הקיצוני איתמר בן-גביר, מלווה בקבוצת פעילים, ונשא דברים נגד המפגינים תוך השמעת קריאות המערערות על עצם השתתפותם של ערבים במערכת הפוליטית. המתיחות מחוץ לאולם שיקפה את האווירה הציבורית הטעונה הסובבת את הבחירות הקרובות.

גל הפסילות הנוכחי החל ב-23 בספטמבר, כאשר ועדת הבחירות המרכזית החליטה לפסול את הרשימה המשותפת בראשות יוסף ג'בארין, את הרשימה הערבית המאוחדת בראשות מנסור עבאס, את ח"כ לשעבר סמי אבו שחאדה ואת ח"כ עופר כסיף.

על פי החוק הישראלי, החלטה לפסול מועמד יחיד מחייבת אישור סופי של בית המשפט העליון כדי להיכנס לתוקף. בעבר נהג בית המשפט העליון לבטל החלטות של ועדת הבחירות שנועדו להדיר רשימות ומועמדים ערבים.

הציבור הערבי והפלסטיני המהווה אזרחים בישראל מנה כ-21 אחוזים מכלל האוכלוסייה, שמנייה עולה על 10 מיליון בני אדם. על פי סקרי דעת קהל, הנציגים הערבים צפויים לקבל כ-12 מושבים מתוך 120 מושבי הכנסת בבחירות המתוכננות להתקיים ב-27 באוקטובר.

הדיונים בבית המשפט העליון צפויים להכריע את סוגיית הייצוג הפוליטי של הציבור הערבי לקראת ההצבעה הקרובה.