בישראל, סירובו של שר הביטחון הלאומי, איתמר בן גביר, לקדם את המפקחת הראשית רינת סבן, עדה במשפטי השחיתות נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו, לדרגת רב-סרן, הסלים למשבר מוסדי. המשטרה והיועץ המשפטי הגישו תביעה, בטענה כי ההחלטה מהווה התערבות פוליטית בלתי חוקית באכיפת החוק העצמאית.
מפקד המשטרה דני לוי ויועצת הממשלה גלי בהרב-מיארה פרסמו הצהרה משותפת התומכת בערעורו של השוטר סבן לבית המשפט האזורי. בטענותיהם, הם טענו כי סבן עמד בקריטריונים המקצועיים לקידום וכי החלטת השר מהווה "התערבות פוליטית אסורה" בעצמאות המשטרה. היועץ המשפטי ציין כי פעולותיו של בן גביר סכנות להרתיע פקידי ציבור מלבצע את תפקידם בחקירות רגישות.
עם זאת, השר בן גביר ציטט טענות בנוגע לכשירותו המקצועית של הקצין, ובפרט תפקודו במהלך עדותו במשפט נתניהו, כעילה לדחייה. עם זאת, טענות השר נדחו על ידי מנכ"ל הביטחון והיועץ המשפטי כחסרות בסיס וחסרות בסיס.
במסמכים שהוגשו לבית המשפט, מנכ"ל לוי הביטחון עמד על הקביעה המוסדית כי הקצין זכאי למינוי, אך ביקש פסיקת בית משפט, וקבע כי לשר הסמכות העליונה. החלטת בית המשפט בנוגע לחסימת הקידום צפויה לקבוע תקדים חשוב להגדרת גבולות הסמכות בין אכיפת החוק לסמכות הפוליטית בישראל.
