ראש ממשלת הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין מתח ביקורת על פסגה משולשת בין ישראל, יוון והממשל הקפריסאי היווני, והזהיר כי שיתוף פעולה צבאי מתהווה עלול להחריף את המתיחות במזרח הים התיכון.

בהצהרה בכתב על הפסגה שנערכה ביום שני בירושלים, אמר אונאל אוסטל כי הפגישה מסמנת צעד לקראת עימות ולא לקראת שלום, יציבות ושיתוף פעולה באזור.

הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין עוקבת מקרוב אחר "הפסגה שנערכה בין ישראל, יוון והממשל הקפריסאי היווני, וכן אחר הדיווחים על תוכניות להקמת כוח צבאי משותף", אמר ביום שלישי.

אוסטל אמר כי ההצעות להקמת "כוח התערבות מהיר" בן 2,500 חיילים, שלדבריו הוצג כגורם מרתיע נגד טורקיה והקפריסאים הטורקים, מהוות "איום חדש ומסוכן" על השלום במזרח הים התיכון.

שראל מבקשת להביא אי-יציבות למזרח הים התיכון"

"ישראל, אשר רומסת ערכים הומניטריים באמצעות מדיניותה התוקפנית במזרח התיכון, מבקשת כעת להביא אי-יציבות זו למזרח הים התיכון", אמר אוסטל.

"המאמצים להפוך את האזור מאזור של שלום לזירת סכסוך מאיימים לא רק על האי קפריסין, אלא על כל אגן הים התיכון".

הוא תיאר את מעורבותן של יוון והממשל הקפריסאי היווני במה שכינה "משחק מסוכן" כטעות היסטורית.

אוסטל גם האשים את ההנהגה הקפריסאית היוונית בכך שהיא מציגה את עצמה בזירה הבינלאומית כתומכת בהסדר, ובמקביל רודפת אחר בריתות צבאיות שמטרתן לפגוע בטורקיה.

"גישה צבועה זו מדגימה בבירור עד כמה הם מנותקים מהמציאות באי", אמר.

ראש ממשלת אמר שפעולות כאלה פוגעות בבסיס המשא ומתן ומונעות כל פשרה אפשרית.

"הקפריסאים היוונים ממשיכים להחיות את אותה תפיסה תוקפנית"

לרגל יום השנה לאירועים המכונים "חג המולד העקוב מדם", המתייחסים להתקפות על הקפריסאים הטורקים ב-1963, אמר אוסטל כי לא ייתכן שהנהגת הקפריסאים היוונים מחיה את מה שתיאר כתפיסה תוקפנית זהה באמצעות תוכניות צבאיות עכשוויות.

"המנטליות שהובילה את הרפובליקה של קפריסין לשפיכות דמים בשנת 1963 היא אותה מנטליות שמבקשת כיום להקים כוח צבאי אנטי-טורקי במזרח הים התיכון", אמר בהתייחסו למדינה הקפריסאית שהייתה קיימת לפני 1983.

"אי אפשר לנהל תהליך משא ומתן בריא עם תפיסה כזו".

בעיית קפריסין הנמשכת עשרות שנים

קפריסין נותרה מחולקת זה עשרות שנים בין קפריסאים יוונים לקפריסאים טורקים, למרות מאמצים חוזרים ונשנים של האו"ם להגיע להסדר מקיף.

אלימות בין-קהילתית בתחילת שנות ה-60 אילצה את הקפריסאים הטורקים להסתגר במובלעות למען ביטחונם.

ב-1974, הפיכה קפריסאית-יוונית שנועדה לאחד את האי עם יוון הובילה להתערבות צבאית של טורקיה כמעצמת ערבות. הרפובליקה הטורקית של צפון קפריסין הוכרזה מאוחר יותר, ב-1983.

מאמצי השלום נמשכו לסירוגין, כולל סבב שיחות כושל בשווייץ ב-2017 בחסות המעצמות הערבות טורקיה, יוון ובריטניה.

הממשל הקפריסאי היווני הצטרף לאיחוד האירופי ב-2004, באותה שנה שבה דחו הקפריסאים היוונים במשאל עם את תוכנית האיחוד שזכתה לתמיכת האו"ם.