דירוג שנגחאי הבינלאומי למקצועות אקדמיים לשנת 2026 חשף ירידה נרחבת במעמדם של המוסדות האקדמיים הישראליים. על פי הנתונים שפורסמו החודש, רק שמונה חוגים אקדמיים בישראל הצליחו להשתלב בין 50 המובילים בעולם בתחומם.
מדובר בנסיגה מורגשת לעומת שנת 2024, אז נרשם שיא של 11 חוגים ברשימה זו.
הידרדרות זו אינה מוגבלת רק לחוגים הספציפיים, אלא משתקפת גם בדירוג האוניברסיטאות הכללי.
לראשונה מאז שנת 2020, שורות ה-100 המובילות בעולם כוללות שתי אוניברסיטאות ישראליות בלבד, מכון ויצמן במקום ה-71 והאוניברסיטה העברית במקום ה-89. הטכניון, שנכלל בעבר ברשימה היוקרתית, נפלט כעת ממאה המוסדות המובילים בעולם.
בין המוסדות השונים, החוג לתקשורת באוניברסיטה העברית בירושלים רשם את המיקום הגבוה ביותר עבור מוסד ישראלי, כשהגיע למקום ה-17 בעולם, אם כי גם מדובר בירידה מהמקום ה-14 שבו החזיק ב-2024.
האוניברסיטה העברית מחזיקה בארבעה חוגים בטופ 50 העולמי ובתשעה חוגים בטופ 100.
הטכניון נותר עם שני חוגים בלבד ב-50 הראשונים, לעומת שלושה ב-2024, בעוד שמכון ויצמן ואוניברסיטת חיפה מחזיקים בחוג אחד בלבד כל אחד, לאחר שלכל אחד מהם היו שני חוגים בדירוג הקודם.
במקצועות הליבה והטכנולוגיה נרשמו מגמות מעורבות לצד חולשה בולטת. בתחום המתמטיקה, האוניברסיטה העברית ירדה מהמקום ה-14 ב-2024 למקום ה-24 כעת, בעוד מכון ויצמן רשם עלייה והגיע למקום ה-38.
בתחום ההנדסה האזרחית לא נכלל אף מוסד ישראלי בדירוג העולמי. בתחום מדעי המחשב, שבו קיימת ציפייה להובלה, רק אוניברסיטת תל אביב נכללת בין 100 הראשונות (בטווח 76–100), בעוד הטכניון מדורג בטווח 101–150.
בתחום הבינה המלאכותית, הטכניון ממוקם בטווח 101–150 ואוניברסיטת תל אביב בטווח 201–300.
שינויים משמעותיים נרשמו גם בתחומי המנהל והכלכלה. בתחום המנהל הציבורי, החוג באוניברסיטת חיפה רשם טיפוס למקום ה-28 בעולם, לצד החוג באוניברסיטה העברית המדורג במקום ה-44. לעומת זאת, בתחום מנהל העסקים, אוניברסיטת תל אביב היא היחידה שנכנסה לדירוג, וגם היא בטווח הנמוך של 301–400.
דירוג שנגחאי, המתפרסם מאז שנת 2003 לבחינת רמת המחקר במוסדות להשכלה גבוהה, ודירוג המקצועות המתפרסם מאז 2009, בחן השנה כ-2,000 אוניברסיטאות מ-96 מדינות ב-57 תחומי לימוד שונים. הנתונים העדכניים משקפים נסיגה במעמדה של האקדמיה הישראלית בזירה הבינלאומית.
מקור: TRT World and agencies
