שמקבלות את הכנסותיהן בדולרים אך משלמות את הוצאותיהן בשקלים. המגמה פוגעת ברווחיות ומקשה על החברות להתחרות בשווקים הבינלאומיים.
חנן גרבלסקי, בעל עסק משפחתי ותיק בתחום אבן הבנייה הירושלמית, תיאר את המצב כ"בעיה אסטרטגית חמורה" וציין כי "התחזקות השקל, שאינה בשליטתנו, הופכת את המוצרים שלנו ליקרים יותר ומסכנת את יכולת התחרות שלנו".
לדבריו, כ-75% מהמכירות של החברה מיועדות לשוק האמריקני, אך "על כל דולר שאנחנו מרוויחים – אנחנו מקבלים פחות", בעוד שכל ההוצאות נותרות בשקלים.
לדבריו, אם המגמה תימשך ללא התערבות ממשלתית, החברה תיאלץ לשקול קיצוצים ואף צמצום פעילות.
"אנחנו נלחצים בין דולר חלש להוצאות גבוהות בשקלים", אמר, והוסיף כי העלייה בשער השקל יחד עם עלויות נוספות בשוק העולמי העלו את מחירי המוצרים בעשרות אחוזים.
גורמים בענף מזהירים כי מדובר בתופעה רחבה יותר, העלולה להוביל לירידה בהיקף היצוא, לפיטורי עובדים ואף להעברת פעילות של חברות לשווקים זולים יותר מחוץ לישראל.
הערכות מצביעות על כך שהמשך התחזקות המטבע המקומי עשוי לגרום לפגיעה משמעותית בהכנסות המדינה ממסים.
למרות זאת, גם בקרב בעלי עסקים המדגישים מחויבות לפעילות בישראל נשמעת דאגה גוברת. גרבלסקי ציין כי "אנחנו רוצים להמשיך לעבוד בישראל, אבל חוששים שבטווח הארוך נאבד לקוחות כי המוצרים פשוט יהיו יקרים מדי".
בינתיים, בנק ישראל נמנע מהתערבות ישירה בשוק המט"ח, וההתפתחויות מעלות שאלות לגבי יכולת המשק להתמודד עם הפער בין יציבות המטבע לבין צורכי היצוא.
