בית המשפט העליון בישראל קבע כי הרשויות הישראליות מפרות את חובתן החוקית להגן על פלסטינים המתגוררים בבקעת הירדן הכבושה מפני אלימות מתנחלים, והורה לנקוט צעדים מיידיים להגנת תושבי אזור ואדי אל-פארעה לאחר שנים של הטרדות, פגיעות ומניעת גישה לאדמותיהם.
פסק הדין, שניתן פה אחד על ידי השופטים דפנה ברק-ארז, עופר גרוסקופף וגילה כנפי-שטייניץ, התקבל בעקבות עתירה שהגישו 12 תושבים פלסטינים החיים ומתפרנסים מחקלאות באזור.
השופטים הורו לרשויות למנוע מהמתנחל משה שארביט להיכנס לקרקעות העותרים, וליישם שורה של צעדים מעשיים שנועדו להבטיח את ביטחונם ואת נגישותם לאדמותיהם.
ביקורת חריפה
בפסק הדין תיארו השופטים מציאות של פגיעה מתמשכת בזכויות התושבים הפלסטינים, תוך הדגשה כי הרשויות לא הצליחו להתמודד עם שורת אירועי אלימות, איומים והטרדות שיוחסו לשארביט ולאנשים הפועלים עמו. לדבריהם, רשויות האכיפה לא רק שנמנעו מלספק מענה אפקטיבי לתלונות הרבות, אלא שגם צעדים מינימליים שעליהם הוסכם בעבר לא יושמו בפועל.
השופטים הגדירו את המחדל כ"בלתי נסבל" וציינו כי בית המשפט נאלץ להתערב כמוצא אחרון לאחר שהפגיעות בתושבים נמשכו לאורך זמן ללא פתרון ממשי.
הם הביעו תקווה כי פסק הדין ישמש "קריאת השכמה" לרשויות ויוביל לשינוי בהתנהלותן.
שנתיים של חסימה
העתירה, שהוגשה ביוני 2025 באמצעות האגודה לזכויות האזרח וארגון התכנון "במקום", עסקה בשורת אירועים שבהם, לטענת התושבים, נמנעה מהם הגישה לאדמות חקלאיות המהוות מקור פרנסתם העיקרי.
לפי פסק הדין, במשך קרוב לשנתיים נחסמה גישת החקלאים לשטחים חקלאיים, דבר שהוביל להפסדים כלכליים משמעותיים להם ולעובדיהם.
התושבים דיווחו לאורך ההליך המשפטי על אלימות פיזית ומילולית, איומים, חדירות לשטחים פרטיים, רעיית עדרים בתוך אדמות חקלאיות פלסטיניות וגרימת נזק לרכוש.
עוד נטען כי אירועים אלו התרחשו באופן תדיר בסביבת מאחז ההתנחלות "חוות עמק תרצה", שהוקם בסמוך לבתיהם.
השופטים קבעו כי הפגיעות המתמשכות בביטחונם, ברכושם ובמקורות פרנסתם של העותרים לא זכו למענה הולם מצד הרשויות, והזהירו כי היעדר אכיפה אפקטיבית עלול להתפרש כהשלמה עם מציאות של פגיעה שגרתית באוכלוסייה הפלסטינית באזור.

הוראות לרשויות
במסגרת פסק הדין הורה בית המשפט לרשויות לאכוף באופן יעיל את גבולות המרעה באזור ולנקוט צעדים יזומים שיבטיחו לתושבים גישה סדירה ובטוחה לאדמותיהם.
השופטים ציינו כי במידת הצורך על הרשויות לספק ליווי ואמצעי אבטחה שיאפשרו לתושבים לעבד את אדמותיהם ללא חשש.
עוד הזכיר בית המשפט כי כבר במרץ 2025 הוצא נגד שארביט צו שיפוטי שאסר עליו להיכנס לנכסים השייכים לחלק מהמשפחות הפלסטיניות, בעקבות תלונות על תקיפות והטרדות חוזרות. אולם גם אז, כך עולה מפסק הדין, אכיפה לקויה של הצו הותירה אותו חסר משמעות בשטח.

פסק הדין מצטרף לדיווחים מתמשכים מצד ארגוני זכויות אדם על עלייה באלימות מתנחלים ברחבי הגדה המערבית הכבושה בשנים האחרונות.
ארגונים פלסטיניים ובינלאומיים מזהירים כי תקיפות, חסימות גישה לאדמות חקלאיות והרחבת מאחזים בלתי חוקיים מגבירים את הלחץ על קהילות פלסטיניות, במיוחד באזורים כפריים ובאזורי מרעה בבקעת הירדן.
עו"ד רעות שחר מהאגודה לזכויות האזרח, שייצגה את העותרים, בירכה על ההחלטה ואמרה כי מדובר בגינוי חריף של מדיניות ההזנחה כלפי פלסטינים הסובלים מאלימות מתנחלים.
לדבריה, פסק הדין מבהיר כי הצהרות והוראות שאינן נאכפות אינן מספקות, וכי על הרשויות מוטלת החובה להגן באופן פעיל על התושבים, בתיהם ואדמותיהם.

מקור: TRT World and agencies























