סבב חמישי של שיחות ביטחוניות בין נציגי המשטר הסורי לבין נציגי ישראל, בחסות ארצות הברית, הסתיים בפריז לאחר יומיים של מו"מ אינטנסיבי.
לפי גורמים מדיניים, הצדדים הסכימו להגביר את תדירות הפגישות ולקדם "צעדים בוני אמון", במטרה להגיע להסדר ביטחוני כוללת אך ללא פתרון מיידי לסוגיית הנסיגה הישראלית מהשטח הסורי הכבוש ברמת הגולן ובנקודות אסטרטגיות נוספות.
בפגישות השתתפו בכירים ביטחוניים ומדיניים משני הצדדים, לצד צוות אמריקני בראשות יועצים לנשיא דונלד טראמפ.
בסיום השיחות פורסמה הודעה משותפת מטעם וושינגטון, דמשק ותל אביב, שלפיה יוקם מנגנון תיאום מודיעיני ותקשורתי – מעין "קו חם" – שיאויש בנציגים משלוש המדינות ויעסוק בתיאום ביטחוני, הפחתת מתיחות צבאית וקידום יוזמות כלכליות.
לפי דיווחים בינלאומיים, מנגנון זה מתואר כ"יחידת איחוד מידע" שתפעל תחת פיקוח אמריקני ותשמש פלטפורמה לטיפול מהיר במחלוקות ולמניעת הסלמה.
גורם סורי אמר לסוכנות ידיעות זרה כי בעקבות לחץ אמריקני, ישראל התחייבה להפסיק את כל פעילותה הצבאית בשטח סוריה, פעילות הכוללת זה שנים תקיפות אוויריות חוזרות ונשנות נגד מטרות בסוריה, בניגוד לריבונות הסורית.
לדבריו, מדובר ב"הזדמנות היסטורית" לקדם את המו"מ, אך הוא הדגיש כי לא ניתן יהיה להתקדם בנושאים אסטרטגיים ללא לוח זמנים ברור ומחייב להשלמת הנסיגה הישראלית מהשטח הסורי. בישראל לא הכחישו את הדברים.
בהודעה המשותפת נכתב כי הצדדים "מחויבים לשאוף להסדרי ביטחון ויציבות בני קיימא", וכי המנגנון החדש יעסוק גם ב"הזדמנויות מסחריות".
במקביל לשיח הביטחוני, האמריקנים דוחפים גם למסלולים אזרחיים, אנרגיה, בריאות וחקלאות כולל רעיון למכירת גז ישראלי לסוריה, מה שמעלה שאלות על נורמליזציה כלכלית בטרם סיום הכיבוש והסדרת הגבולות.
המשא ומתן מתקיים על רקע דרישה סורית ברורה לנסיגה ישראלית מלאה לקו הגבול ולהסכם הפרדת הכוחות משנת 1974, בעוד ישראל דורשת יותר מהסכם זה, כולל פירוז נרחב מנשק כבד בדרום סוריה, עד קרבת דמשק, ודרישה למניעת התבססות צבאית טורקית במדינה.
דרישות אלה מציבות את דמשק בין לחץ אמריקני־ישראלי לבין מאזן הכוחות האזורי, שבו טורקיה משחקת תפקיד מרכזי.
סוגיה נוספת שעלתה בשיחות היא ביטחונם של בני העדה הדרוזית בדרום סוריה.
לפי דיווחים, ישראל דורשת "מעבר בטוח" מהרמת הגולן להר הדרוזים, חדירה של כ־100 ק"מ לתוך שטח סוריה – כחלק מערבויות שהיא מבקשת לביטחון הדרוזים.
בדמשק רואים בדרישה זו פגיעה נוספת בריבונות הסורית, בעוד בישראל מציגים אותה כצעד הומניטרי.
למרות הפערים, ישנם מומחים הסבורים כי הסכם תיאום ביטחוני ולא ברית רשמית נמצא בהישג יד, אם שני הצדדים יפגינו רצון פוליטי אמיתי.
מקור: TRT World and agencies
