בית המשפט העליון בישראל דחה ביום שני שתי עתירות נגד מינויו של רומן גופמן לתפקיד ראש המוסד. ההחלטה הסירה את המכשול המשפטי האחרון שעמד בפני כניסתו של גופמן לתפקיד ביום שלישי. נתניהו הציע את מועמדותו של גופמן לתפקיד זה בדצמבר 2025, בתקופה שבה שימש כמזכיר הצבאי שלו.

במרכז ההחלטה עמד "פרשת אלמקייס". בשנת 2022 אישר גופמן את השימוש באורי אלמקייס, שהיה אז בן 17, במבצע השפעה בערבית נגד איראן, חיזבאללה וחמאס. אלמקייס פרסם מידע מודיעיני בערוץ טלגרם.

השב"כ, שלא היה מודע לכך שאלמקיס פעל בהנחייה צבאית, עצר אותו במאי 2022 באשמת ריגול והחזיק אותו במעצר בית במשך יותר מ-18 חודשים; התביעה ביטלה את כל האישומים לאחר החקירה.

בפסק הדין שנכתב בשם רוב השופטים, קבע השופט עופר גרוסקופף כי התנהלותו של גופמן בתיק זה "אינה מהווה כתם מוסרי, ולכן אינה מצדיקה את הדחתו מתפקיד ראש המוסד". ההחלטה הייתה חלוקה:

נשיא בית המשפט העליון לשעבר, אשר גרוניס, שהצביע בעבר נגד בוועדת הייעוץ למינויים בכירים, המשיך גם הפעם בהבעת התנגדותו.

התובעת הכללית גלי בהראב-מיארה טענה במכתב שהגישה לבית המשפט בחודש מאי כי יש לבטל את המינוי; היא טענה כי גופמן לא נקט בצעדים למרות שנודע לו כי אלמקיס גויס על ידי חיילים באופן בלתי חוקי. בית המשפט דחה גם נימוק זה.

גופמן, לעומת זאת, טען כי לאורך כל התהליך לא הנחה את אלמקיס באופן ישיר או עקיף.

גופמן החליף את דוד ברנע, שסיים את כהונתו בת חמש השנים בטקס פרידה שנערך אתמול.

טקס הפרידה מראש המוסד היוצא, דוד ברנע, נערך ביום שני בערב לאחר עיכוב שנגרם עקב שיחה ממושכת בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ בנוגע להפסקת האש בלבנון.

המבקרים טוענים כי גופמן נכנס לתפקיד ללא ניסיון בקהילת המודיעין וייאלץ להוכיח שהוא מתאים להנהיג את המוסד, ולא מונה לתפקיד בשל נאמנותו לנתניהו.