דיווחים חדשים בישראל מצביעים על כך שגורמי ביטחון התריעו במשך חודשים על פרצות חמורות לאורך הגבול עם עזה, אך למרות האזהרות, המערכת הישראלית לא נקטה צעדים ממשיים.
לפי אותם גורמים, הפערים נגעו בעיקר לשערים צדדיים המשמשים את הצבא, ולא למעבר כרם שלום שבו מתבצעות בדיקות מחמירות.
הפרשה מתרחשת על רקע המצור הישראלי המתמשך על עזה, שבו ישראל שולטת באופן מלא בתנועת הסחורות והאנשים.
לצד המעברים הרשמיים, קיימים שערים צבאיים המשמשים להעברת ציוד, כוחות לוגיסטיים ויחידות הצבא. בעוד שהשערים הללו אמורים להיות נתונים לפיקוח צבאי, גורמים ישראליים מודים כי הפיקוח היה רופף, מה שהפך אותם לנקודת תורפה.
לפי הדיווחים, כבר בשנה שעברה החלו להופיע סימנים מחשידים: משאיות שנכנסו בשעות לא שגרתיות, תנועות חריגות של ציוד, ודפוסים שהעידו על פעילות שאינה תואמת נהלים.
למרות זאת, המערכת הישראלית לא הידקה את הפיקוח. רק לאחר שחייל מיחידת גולני הבחין בהתנהלות חריגה והעביר דיווח, החלה החקירה להתפתח.
הכשל המערכתי שנחשף
במרכז הפרשה עומד בצלאל זיני, חייל מילואים, המואשם על ידי ישראל בהברחת סחורות לעזה ובקבלת כספים בתמורה. לצדו הוגשו כתבי אישום נגד שני ישראלים נוספים, אביאל בן דוד ואמיר דב הלפרין.
לפי כתב האישום, השלושה פעלו במספר סבבים של הברחות, בעיקר של קרטוני סיגריות, וקיבלו סכומי כסף משמעותיים.
הסכומים המיוחסים לנאשמים גבוהים:
בצלאל זיני (אחיו של ראש השב"כ דוד זיני), שלושה סבבים, תמורה של כ־365 אלף ש"ח
הלפרין, חמישה סבבים, כ־4.3 מיליון ש"ח
בן דוד, חמישה סבבים, כ־815 אלף ש"ח
שני הנאשמים האחרים אף העידו נגד זיני במסגרת החקירה.
עורכי דינו של זיני טוענים כי מדובר בהאשמות חסרות בסיס וכי מרשם אינו קשור להברחות. לדבריהם, המערכת הישראלית מנסה להפיל את האחריות על חיילים בודדים במקום להתמודד עם הכשלים המערכתיים שהובילו למצב.
מקור: TRT World and agencies
