הצבא הישראלי בונה בשקט אך במהירות מחסום אדמה ענק המפריד יותר מ‑50% מעזה שבשליטתו משאר הרצועה, לפי תמונות לוויין שאספה פלנט לאבס PBC, ובכך מעמיק עוד יותר את חלוקתה של הרצועה הצפופה באוכלוסייה.
יותר מ‑23 קילומטרים (14 מיילים) נבנו בחודשים האחרונים, ועוברים דרך קהילות פלסטיניות שנהרסו על ידי הצבא. זה שווה ערך ליותר מחצי מאורכה של הרצועה החופית, שאורכה כ‑40 קילומטרים (25 מיילים) ורוחבה כ‑11 קילומטרים (7 מיילים), ובתוכה חיים יותר משניים מיליון פלסטינים.
כאשר הוצגו בפניו תמונות הלוויין, אישר הצבא הישראלי להאסושייטד פרס שהוא בנה מחסום פיזי באזור ה'קו הצהוב', הגבול שאליו נסוגו כוחות ישראליים בהסכם הפסקת האש באוקטובר עם ארגון ההתנגדות הפלסטיני חמאס.
הקו תוכנן בהסכם בתמיכת ארצות הברית כחלוקה זמנית של השטח עד לסגת ישראלית מקיפה יותר.
אבל ככל שהפשר התהדק, נראה שישראל מעריפה את עמדותיה, והדבר מחריף את חששות הפלסטינים שהקו מתהפך לגבול קבע.
לא פיקוד המרכז של ארצות הברית, שאחראי על ניטור הפסקת האש, ולא 'לוח השלום' — הגוף בראשות נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ שאמור לבסוף לפקח על עזה — הגבילו תגובה לגבי המחסום.
לצד המחסום אמר הצבא הישראלי שהוא פיתח 'אזור ביטחוני' סביב הקו, מצויד באמצעי מודיעין ונכסים טכנולוגיים. הוא סירב לפרט את מסלול המחסום כשנשאל עד כמה הוא יימשך.
הוא טען שהמחסום נועד למנוע חדירות ולהגן על הכוחות והישובים הישראליים הסמוכים לעזה.
הבנייה של המחסום מתקדמת במהירות
מאז כניסת הסכם הפסקת האש לתוקף חששו תושבים בעזה שישראל לא תחזיר את השטח שהיא שולטת בו. אך מעטים נראים מודעים לערמות האדמה שנבנות כעת סביבם, בשל הסכנה שבקרבת האזור.
חלק מרשת החרסים בדרום רצועת עזה הורחב ביותר מ‑2 קילומטרים (1.2 מייל) בשבועיים החודש, לפי תמונות הלוויין שסיפקה פלנט לאבס PBC.
החרס היה באורך של כ‑500 מטר (0.3 מייל) ב‑1 ביולי. עד ה‑15 ביולי אורכו כבר היה כ‑2.4 קילומטרים (1.5 מייל), והפריד את חורבות רפיח שבשליטת ישראל מהמואסי, אתר כמה מהמחנות האוהלים הפלסטיניים הגדולים ביותר.
אם הבנייה תימשך בכיוון הנוכחי, היא תתלכד עם הקטע הארוך ביותר של המחסום, שאורכו כמעט ללא הפסקה כ‑17 קילומטרים (10 מייל) מהעיר הדרומית ח'אן יונס ועד סמוך לעיר עזה שבצפון.
העבודות על קטע זה החלו בפברואר, ונראה שהעבודות להרחיבו עוד דרומה ממשיכות, לפי תמונות הלוויין.
נוסף על כך נוספה יותר מקילומטר (0.6 מייל) בין ה‑21 ביוני ל‑7 ביולי, שעובר בסמוך לבסיס צבאי ישראלי שנבנה על חורבות העיירה בני סח'ילה, ליד ח'אן יונס.
בצפון הרחוק של עזה נמתחים מספר קטעים בלתי מחוברים של חרסים רק מחוץ לעיירה בית לחיה, שרובה הושמדה.
גובה החרסים בכל מקום אינו ברור. במקומות מסוימים נראה שהמחסומים עוברים מחוץ לקו הצהוב.
ישראל הרסה ברובה ורוקנה חצי מרצועת עזה שהיא שולטת בה
אוכלוסיית עזה נדחקה לאזור החופי מערבית לקו הצהוב, ורבים גרים במחנות אוהלים עלובים ותלויים בסיוע.
בצד האחר של הקו מראות תמונות הלוויין כי כוחות ישראליים שטחו את רוב המבנים באמצעות דחפורים וחומרי נפץ, ומחקו למעשה כמה עיירות ואת רפיח, שבעברה הייתה בית ליותר מרבע מיליון בני אדם.
הם יצרו רשתות דרכים חדשות והקימו בסיסים חדשים על חורבות ערים פלסטיניות. גם אדמות חקלאיות נהרסו.
הצבא הישראלי אומר שהוא הורס תשתיות שבהן משתמש חמאס. אולם הקהילה הבינלאומית טוענת שישראל משתמשת בכך כתירוץ להרחבת כיבושה.
הקו הצהוב מעולם לא הוגדר במדויק, לא בהסכם הפסקת האש ולא על ידי בכירים ישראלים או אמריקאים, והוא סומן על הקרקע באי־עקביות.
כוחות ישראליים הרגו פלסטינים שהתקרבו לקו או חצו אותו.
הצבא הישראלי אומר שהוא יורה על מי שנחשבים ללוחמים המאיימים על כוחותיו. עם זאת, בין ההרוגים היו ילדים ואזרחים אחרים שנראו לא מודעים לקו.
ישראל הורגת פלסטינים למרות הסכם הפסקת האש
כוחות ישראליים הרגו יותר מ‑1,100 פלסטינים מאז שהחלה הפסקת האש, רובם בתקיפות אוויריות סביב עזה.
על פי הסכם הפסקת האש, בסופו של דבר ישראל אמורה לסגת עם כוחותיה עד לקצוות עזה ולהיות מוחלפת על ידי כוח בינלאומי לשמירה על הביטחון.
אבל יישום ההסכם נעצר בחודשים האחרונים.
ישראל הרגה יותר מ‑73,000 פלסטינים — ברובם ילדים ונשים — ופצעה יותר מ‑120,000 במלחמתה הג'נוצידית.
