המאבק הפנימי בין מוסדות השלטון הכלכליים בישראל נחשף שוב, כאשר בנק ישראל הביע התנגדות חריפה להצעתו של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' להטיל מס קבוע על רווחי הבנקים.
ההצעה, שהוצגה במסיבת עיתונאים לקראת תקציב 2026, נועדה – לפי דברי סמוטריץ' – "לתקן עוול" שבו הבנקים מרוויחים מהעלאת הריבית מבלי לייצר ערך אמיתי.
בנק ישראל, שמייצג את האינטרסים הפיננסיים של המדינה, טוען כי מיסוי סקטוריאלי – כלומר מיסוי שמכוון לענף מסוים בלבד – יוצר עיוותים כלכליים ואינו מקובל במדינות מתוקנות. לטענת הבנק, מס כזה עלול להרחיק משקיעים זרים ולפגוע ביציבות השווקים הפיננסיים, במיוחד אם יוטל ללא עבודת הכנה מקצועית ומעמיקה.
הצעתו של סמוטריץ' מגיעה לאחר שנים של רווחים גבוהים במיוחד מצד הבנקים, שלדבריו נסקו מ-8–9 מיליארד שקלים בשנה ל-30 מיליארד, בעיקר בזכות מדיניות הריבית של הנגיד. עם זאת, הוא לא הציג נוסחה ברורה למס, אלא רק ציין כי שיעורו ייקבע בהתאם לגובה הריבית במשק.
הבנק המרכזי מזהיר כי מהלך כזה, אם יבוצע באופן חד-צדדי וללא תהליך רגולטורי מסודר, עלול לשדר לעולם כי ישראל אינה יציבה מבחינה מיסויית – דבר שיפגע לא רק בענף הבנקאות אלא גם בתחומי השקעה אחרים. החשש הוא שהמדינה תיתפס ככזו שמטילה מסים בהפתעה, מה שירחיק הון זר ויפגע בצמיחה.
ההצעה של סמוטריץ' מצטרפת לשורת צעדים כלכליים שנויים במחלוקת שננקטו על ידי ממשלת ישראל בשנים האחרונות, במיוחד על רקע מלחמות, משברים פוליטיים והעמקת השליטה על שטחים פלסטיניים. כל אלה מגבירים את חוסר האמון של גורמים בינלאומיים במדיניות הכלכלית של ישראל.
מקור: TRTWorld and agencies
