המפלגות הערביות, הנתמכות בעיקר על ידי האזרחים הפלסטינים בישראל, רשמו הישג משמעותי בבחירות שנערכו ב-27 באוקטובר ושינו את מאזן הכוחות בכנסת.

נכון ליום חמישי, לאחר ספירת כ-90 אחוזים מהקולות, שתי המפלגות המרכזיות בהנהגה ערבית – הרשימה המשותפת ורע”ם – היו צפויות לזכות יחד ב-19 מנדטים.

מדובר בכמעט פי שניים מעשרת המנדטים שהשיגו בבחירות הקודמות, ובהישג העולה משמעותית על השיא הקודם של 15 מנדטים שנרשם בשנת 2020.

לפי תוצאות הספירה האחרונות, גוש הימין והמפלגות החרדיות בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו צפוי לזכות ב-53 מנדטים, בעוד גוש האופוזיציה בראשות גדי איזנקוט צפוי לקבל 48 מנדטים.

אף אחד משני הגושים הציוניים אינו צפוי להגיע לרוב של 61 מנדטים הדרוש להקמת ממשלה בכנסת המונה 120 חברים.

19 המנדטים הצפויים למפלגות הערביות מעניקים להן כוח מיקוח משמעותי במשא ומתן הקואליציוני, אך אינם מבטיחים את השתתפותן בממשלה.

עם זאת, התוצאות מעניקות לאזרחים הפלסטינים בישראל, שסובלים זה שנים מאפליה ומיחס של אזרחים סוג ב’, הזדמנות לחזק את מעמדם ואת זכויות הייצוג הפוליטי שלהם.

קהילה זו, המתגוררת ברובה ביישובים נפרדים, מורכבת מצאצאי הפלסטינים שנותרו על אדמותיהם במהלך הנכבה בשנת 1948, אז גורשו ונעקרו מבתיהם יותר מ-750 אלף פלסטינים בעקבות הקמת מדינת ישראל.

האפליה נגד האזרחים הפלסטינים בישראל, המהווים כיום כ-20 אחוזים מאוכלוסיית המדינה, החריפה משמעותית מאז אירועי 7 באוקטובר לפני שלוש שנים.

ביישובים שבהם מתגוררת אוכלוסייה פלסטינית גדולה נרשם שינוי משמעותי בדפוסי ההצבעה. שיעור ההשתתפות בבחירות הגיע ל-80 אחוזים, הרמה הגבוהה ביותר זה עשרות שנים.

ההשתתפות הגבוהה נבעה מתסכול עמוק כלפי הממשלה הימנית ביותר בתולדות ישראל וכלפי שריה מהימין הקיצוני, שהצהירו על כוונתם “לייהד” אזורים המאוכלסים באזרחים פלסטינים.

לדברי מומחים, המפלגות הערביות הצליחו להגדיל את כוחן האלקטורלי למרות אסטרטגיית הבחירות של נתניהו, שהתמקדה בדה-לגיטימציה של השתתפות פוליטית ערבית בהקמת קואליציות.

מפלגת הליכוד של נתניהו כבר טענה כי הבחירות “נגנבו על ידי מפלגות ערביות”, שלטענתה “תומכות בטרור ובחיסול המדינה היהודית”, באמצעות שוחד, איומים, אלימות, זיופים ושימוש בתוכנות בלתי חוקיות.

בכירים בשני הגושים הציוניים הצהירו כי לא יכללו נציגים של האזרחים הפלסטינים בישראל בקואליציה.

ד”ר פריט בלדר, מרצה בכיר ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת מרמרה באיסטנבול, אמר ל-TRT World כי מנהיגי האופוזיציה דחו במידה רבה את הדיון בשיתוף המפלגות הערביות עד לאחר הבחירות, כדי להימנע מהמחיר הפוליטי הכרוך ב”נרמול” הפוליטיקה הערבית.

לדבריו, הדבר משמעותי במיוחד משום שמדובר בבחירות הראשונות מאז אירועי 7 באוקטובר 2023.

“למרות הצלחתן בבחירות, אין כל ערובה לכך שהמפלגות הערביות יצליחו לתרגם את ההישג הזה להישגים ממשיים ולהפוך לחלק מ’המעגל הלגיטימי של הרכבת קואליציות’”, אמר בלדר.

הוא הוסיף כי הצעדים שנקטה ועדת הבחירות המרכזית נגד המפלגות הערביות, והעברת ההכרעה בנושא לבית המשפט העליון, הדגישו עוד יותר את חוסר הנכונות של המפלגות הציוניות להגן על השתתפותן הפוליטית הלגיטימית של המפלגות הערביות.

אוזגור דיקמן, חוקר הפוליטיקה היהודית, אמר ל-TRT World כי פוליטיקאים ציונים נוטים להציג את הישגיהם של האזרחים הפלסטינים בישראל כגורם לחוסר ביטחון וכאיום.

לדבריו, אם ישראל תיכנס לסבב בחירות נוסף, בדומה לתקופה שבין 2018 ל-2022, נרטיב “האיום הערבי” ימשיך לשמש כלי פוליטי יעיל עבור הימין.

כוח פוליטי שכבר אי אפשר להתעלם ממנו

תוצאות הבחירות ממחישות את תלותם של הגושים הציוניים במפלגות הערביות לצורך השגת רוב פרלמנטרי, ומגדילות את המחיר הפוליטי של הדרתן.

גוקהאן ג’ינקארה, מנהל המרכז למחקרים גלובליים ואזוריים באוניברסיטת נג’מטין ארבקאן, אמר ל-TRT World כי תוצאות הבחירות מסמנות נקודת מפנה משמעותית בפוליטיקה הישראלית.

לדבריו, המפלגות הערביות הפכו לכוח פוליטי שלא ניתן עוד להתעלם ממנו.

“כל מי שיבקש להקים ממשלה יצטרך לקיים קשר כלשהו עם המפלגות הערביות”, אמר ג’ינקארה.

שתי המפלגות הערביות התמודדו בבחירות באמצעות אסטרטגיות שונות.

רע”ם, בראשות מנסור עבאס, התעקשה על השתתפות רשמית בקואליציה כדי לקדם פתרונות לבעיותיה של האוכלוסייה הפלסטינית בישראל.

רע”ם השתתפה גם בממשלת בנט-לפיד שהוקמה בשנת 2021.

גישתה של המפלגה, המבוססת על השתלבות במערכת הפוליטית, לצד צעדים כמו שילובו של חבר הכנסת לשעבר מטעם יש עתיד, יואב סגלוביץ’, ברשימת המועמדים לכנסת, מיצבו אותה כשותפה קואליציונית אפשרית.

מנגד, הרשימה המשותפת, המורכבת מחד”ש הקומוניסטית, תע”ל החילונית ובל”ד הלאומנית, הציעה להעניק תמיכה מבחוץ לכל ממשלה שתפעל להחלפת נתניהו.

עם זאת, המפלגה התנתה את תמיכתה בצעדים ממשיים למאבק באלימות ובפשיעה, בשיפור מצב הדיור ובביטול מדיניות מפלה של ממשלת נתניהו.

דיקמן ציין כי הסיכויים לשילובן הרשמי של המפלגות הערביות בקואליציה עדיין מוגבלים.

עם זאת, לדבריו, ייתכן שלגוש איזנקוט יהיה קל יותר לקבל ממשלה הנשענת על תמיכה חיצונית של המפלגות הערביות, במיוחד מצד גורמים כמו מנסור עבאס, המוכנים לשמש שותפים תומכים.

“אני לא חושב שזה מציאותי במיוחד לצפות לראות שר פלסטיני אזרח ישראל בממשלה”, אמר דיקמן.

בלדר הדגיש כי המשימה המרכזית של המפלגות הערביות היא לתרגם את המנדטים שהשיגו בכנסת לשיפורים ממשיים בחיי היומיום של האזרחים הפלסטינים בישראל.

לדבריו, יו”ר רע”ם מנסור עבאס טוען זה זמן רב כי ייצוג פרלמנטרי ללא כוח ביצועי מותיר את המפלגות הערביות ב”עולם הסיסמאות”.

סיעה פלסטינית גדולה ובטוחה יותר בעצמה בכנסת עשויה להשפיע על הדיון הציבורי בנושאי שוויון וזכויות מיעוטים, גם אם המחלוקות היסודיות בנוגע לאופייה של המדינה יישארו ברובן ללא שינוי.

דיקמן ציין כי מאז דצמבר 2022, המשרד לביטחון לאומי בראשות איש הימין הקיצוני איתמר בן גביר ביצע קיצוצים משמעותיים בתקציבי הביטחון שהוקצו ליישובים שבהם מתגוררים בעיקר אזרחים פלסטינים.

לדבריו, קיצוצים אלה תרמו לעלייה החדה בשיעורי הפשיעה, שהייתה אחד הגורמים להשתתפות הגבוהה בבחירות.

“אני חושב שתגובה כזו תבוא לידי ביטוי גם בעמדותיהם של חברי הכנסת הפלסטינים”, אמר דיקמן.

בלדר העריך כי ניתן יהיה לבטל או להגביל את ניסיונות הימין הקיצוני להחליש את סמכות מערכת המשפט, וכן מדיניות הפוגעת בחיי היומיום של האזרחים הפלסטינים בישראל.

בין היתר, הוא התייחס להריסות בתים שנועדו להפגין כוח ולהשפלת תושבים תחת מדיניותו של בן גביר.

בלדר הוסיף כי גם אלימות המתנחלים בשטחי הגדה המערבית הכבושה עשויה לעמוד תחת פיקוח ממשלתי הדוק יותר.

ג’ינקארה ציין כי המפלגות הערביות ימלאו תפקיד חשוב בקידום סדר היום של האופוזיציה, לרבות בחירת יו”ר הכנסת וחלוקת המקומות בוועדות הפרלמנטריות.

“האתגר המרכזי של המפלגות הערביות יהיה גם להציע לבוחריהן מדיניות מעשית שתביא לתוצאות ממשיות”, סיכם ג’ינקארה.